כשאתם עוצמים עיניים וחושבים על בית ספר, מהי התמונה הראשונה שעולה לכם בראש?
רוב האנשים יגידו: מורה עומדת מול כיתה ומדברת, גבה אל הלוח ופניה אל התלמידים הישובים שורות-שורות ומקשיבים בשקט (או לא) לדבריה. הקנית הידע – העברת החומר – מתבצעת בדרך של הרצאה פרונטלית. המורה מכתיבה והילדים כותבים.
אחת המטרות של ההתחדשות הפדגוגית ברשת אמי”ת היא לצמצם באופן משמעותי את נוכחותה של התמונה הזו בדימוי המיידי של תלמידי הדור הבא. או במילים שלנו: להשיג הפחתת מע”מ משמעותית בסדר היום הבית-ספרי.
מע”מ = מורה עומד מדבר
כשאנחנו מנסים לצמצם את הזמן שבו המורים עומדים מול הכיתה ומדברים, אנחנו מכוונים לכך שהתלמידים יעברו מלמידה פסיבית ללמידה אקטיבית – כי אם המורה כבר אינה עוסקת בהרצאת החומר לפני התלמידים, הרי שעליהם לעשות משהו כדי לרכוש בעצמם את השליטה בחומר הנלמד.
מכאן נפתח מגוון רחב של אפשרויות פעולה שניתן להשתמש בהן: למידה אישית, למידה בקבוצות, קריאה, צפייה, ניהול דיון, למידת חקר, למידה באמצעות הוראה (Learning by Teaching), התנסות מעשית, למידה מתוקשבת, למידה משחקית ועוד ועוד.
(בתמונה: מרחב למידה חדש בישיבת אמי”ת כפר גנים, פתח תקווה)
הרצאה פרונטלית אולי התאימה לעולם הישן שבו המורה היה מקור הידע הבלעדי, אך היא כבר אינה רלוונטית למציאות שבה הידע נגיש וזמין לכל תלמיד באמצעות טלפון חכם או מחשב וחיבור לרשת האינטרנט. כיום יותר מתמיד נדרשת חשיבה מחודשת על תפקידם של המורים בכיתות, שגם אם הוא כולל הרצאות קצרות מדי פעם – זו כבר לא יכולה להיות הפעילות הבלעדית שנעשית על ידם ואפילו לא הפעילות הרווחת ביותר.
בשנים הקרובות נמצא יותר ויותר מורים שמתפנים לעסוק בהנחיה ובליווי של תהליכי למידה עצמאיים של יחידים וקבוצות בכיתתם, מורים שעוסקים בחניכה אישית ובתמיכה רגשית בהתאם לצרכים של תלמידים ספציפיים, ומורים שמפתחים יחידות לימוד מותאמות לקהילת הלומדים המסוימת שלהם.
הפחתת מע”מ תורמת לא רק לרווחת התלמידים אלא גם לרווחת המורים מבחינה אישית ומקצועית. מורים שעושים את המעבר מהרצאות פרונטליות לשימוש בדרכי הוראה מגוונות נדרשים לגלות גמישות, יצירתיות ויכולת הסתגלות למציאות חדשה.
(בתמונה: כיתת גוגיה בקרית החינוך אמי”ת המר, רחובות)
מהתגובות בשטח נראה שהמעבר לא תמיד קל והוא דורש מאמץ והקדשת עבודה מרובה לפחות בהתחלה (בפיתוח חומרים, בהכנת מערכי שיעור חדשים ושונים בתכלית מבעבר, בתכנון יחידות לימוד), אך לאחר תקופת הסתגלות מרבית המורים והתלמידים מדווחים על התרגשות וחיוניות חדשה בלמידה ואינם מעוניינים לחזור לשיטה הישנה.
בתהליך הפחתת המע”מ והמעבר לפדגוגיה חדשה מצאנו שגיבוש המורים לקהילה חינוכית לומדת שנפגשת בסדירות קבועה בשגרה הבית-ספרית ופועלת באופן שיתופי בחשיבה, בהכנה, בפיתוח מקצועי וברפלקציה – יש בה כדי לחזק את המורים ולתרום משמעותית להצלחת התהליך.
עוד על דרכי למידה חדשות לא-פרונטליות
(בתמונה: צוות המורים ביום למידה משותף במרחב החדש, ישיבת אמי”ת כפר גנים, פתח תקווה)
