הצורך בשינוי מערכת החינוך

בית הספר במתכונתו הנוכחית נוצר בראשית המהפכה התעשייתית ונועד להכשיר המונים לעבודה יצרנית יעילה. שגרת הלמידה שנוסדה בו שמה דגש על צייתנות, משמעת ומסוגלות לשינון וחזרה.

מזה שני עשורים לפחות אנו עדים לשינויים טכנולוגיים דרמטיים כחלק ממהפכת המידע והידע. נדרשות עתה מיומנויות כגון יצירתיות, יזמות, גמישות ויכולת לשתף פעולה. אולם בית הספר כמעט ולא שינה את פניו ולמעשה הוא מוסיף להכשיר בוגרים ללא כלים מתאימים.

למידה המבקשת ליצור דיאלוג דינמי ולעודד יצירתיות ויזמות לא מתיישבת עם חינוך שבמרכזו צייתנות ושינון. החברה פסקה מלהיות בעלת מבנה היררכי מוגדר ומקובע כבעבר, ופעולת החיברות (סוציאליזציה) הפכה מסוגיה חברתית הנוגעת ליחסים בין אנשים לכלי למידה אסטרטגי משמעותי. הידע, שהיה המשאב המרכזי של בית הספר במתכונתו המסורתית, אינו עוד נחלתם הבלעדית של מורים ומומחים כי אם נחלת הכלל.

המציאות המשתנה מחייבת שינוי מקיף ויסודי של בתי הספר במטרה להצמיח תלמידים ערכיים, מוסריים ובעלי מיומנויות מתאימות. שינוי זה ייגע בכל מרכיבי בית הספר: בתפיסת ההוראה והלמידה, בסביבת הלמידה, באופני המדידה וההערכה, בתפקידם של מורים ומנהלים ובמקומו של בית הספר בחיי הקהילה.

בראש ובראשונה מדובר על שינוי שייגע בנפשם של התלמידים – שליבם יהיה בתוך עשייתם, שנוכחות הלב תיצור את החדווה והתשוקה ללמידה משמעותית ורלוונטית המחוברת לעולם הפנימי והחיצוני של כל תלמיד ותלמידה באופן אישי; שינוי המדגיש גם את העמל ואת המאמץ האינטלקטואלי שבלמידה ואינו מפחד מאתגרים חדשים.

מובילים שינוי

בקיץ תשע”ב רשת אמי”ת הניעה תהליך חשיבה שיתופי במטרה להוביל שינוי מערכתי כולל להתאמת בתי החינוך של הרשת לצורכי המאה ה-21. בתהליך יצרנו דנ”א רשתי, הפותח בפני כל בית חינוך ברשת את האפשרות ליצור זהות מקומית וחזון ארוך טווח שיהיו אותנטיים עבורו.

בתהליך השיתופי הגדרנו את הערכים המרכזיים המנחים את פעילות הרשת – תורת חיים, מיצוי ומצוינות, כלל ישראל – ויצרנו יחד את שפת הגוגיה, השפה המשקפת את עקרונות הפעולה הרשתיים: מנהיגות מאפשרת, צמיחה מלמטה, שיתופיות ורשתיות, מפגש משמעותי בין השטח לחזית הידע, למידה התנסותית, למידה לשם הבנה והתפתחות אישית וקהילתית.

תהליך החשיבה ומסקנותיו סוכמו במסמך מצפן אמי”ת. הרשת פיתחה את תפיסת הגוגיה לחדשנות פדגוגית וממותגת כיום כאחת הרשתות המובילות בארץ.