בתהליך ההתחדשות החינוכית יש מקום חשוב לארגון הסביבה. יש לתת את הדעת על עיצוב מחדש של המרחב הפיזי הבית-ספרי כך שיבטא את התרבות הארגונית ואת תפיסת הלמידה החדשה בבית החינוך ובקהילה החינוכית הלומדת.
בעבר הורגלנו לראות למידה היררכית ואחידה שמותירה את המורה כמקור הידע הבלעדי. האדריכלות העכשווית מובילה עיצוב מחודש שיאפשר את הטמעת השינוי הפדגוגי. שינוי זה בא לידי ביטוי בלמידה שיתופית, הבניית הידע אצל התלמיד, למידה מותאמת, רב תכליתיות ועוד. מרחבי הלמידה החדשים מתבססים על חללים גדולים ופתוחים שצריכים לתת מענה לשימוש ההולך וגובר במרחבי למידה וירטואליים, על מנת לאפשר מגוון מתודות הוראה ולמידה גמישות.
(בתמונה: מרחב למידה שיתופי של קהילת ירושלים ברשת אמי”ת, בשטח המועצה האזורית מטה יהודה. מתחם מיני-גוגיה המשמש ללמידת עמיתים של קהילות חינוכיות לומדות של מורים, מנהלים, צוותי מו”פ, רכזים פדגוגיים ועוד.)
הלמידה במרחב פיזי דינמי וגמיש מאפשרת למורים לשפר את דרך הוראתם ולשנות את עמדותיהם כלפי תפקיד המורה בתהליכי הוראה ולמידה, ומאפשרת לתלמידים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם בלמידה עצמאית יותר, תוך שכלול יכולתם לבחור במקום בו נוח להם ללמוד.
נוכחנו לדעת שהשימוש בכלים טכנולוגיים משנה באופן מהותי את תפיסת התלמידים את תהליך הלמידה. ההימצאות בסביבה המאפשרת שימוש מיטבי בטכנולוגיה, חשובה לא פחות מכך. המחשב נתפס ככלי ללמידה עצמית או קבוצתית ומאפשר גיוון בחומרי הלמידה כמו גם התאמתם לרמה הלימודית של כל לומד. כאשר הסביבה הפיזית מאפשרת בחירה של צורת הלמידה, השימוש בכלים הטכנולוגים עולה מדרגה, משפר את המוטיבציה ואף מביא לשיפור בהישגים.
תחום האדריכלות הפדגוגית ברשת אמי”ת נשען על תפיסה הוליסטית, הטוענת כי כדי ששינוי פיזי יהיה משמעותי הוא חייב להיות מותאם לתפיסות ההוראה והלמידה של המאה ה-21, וככזה הוא חייב להיות מלווה בתהליך ארגוני ובשינוי פדגוגי.
(בתמונה: מיני-גוגיה, קהילת ירושלים)
השינוי הפיזי יכול להוות מקפצה בדרך לשינוי פדגוגי משמעותי הנמצא בהלימה עם מצפן הרשת. תכנון השינוי הפיזי נעשה בשיתוף השטח – מורים, הורים ותלמידים – על פי העיקרון של צמיחה מלמטה ותוך התאמה לחזון בית הספר ולייחודיותו.
עיצוב בית הספר והכיתות מעביר מסרים הנוגעים לגישות חינוכיות, למערכות יחסים, לזהויות אישיות וליחסי כוחות. כאשר סביבות למידה מעוצבות נכון (Landscape for Learning) הן תורמות הן לתלמידים והן למורים: מנהלת בית ספר יסודי מספרת כי בבית ספרה נהגו התלמידים לרוץ בפראות במסדרונות עם הישמע הצלצול להפסקה, אך לאחר שהוצבו במסדרונות פינות ישיבה נפסקה תופעה זו לחלוטין; מנהלת אחרת מספרת כי בבית ספרה נהגו התלמידים להישאר בהפסקות בכיתות מכיוון שמסדרונות בית הספר והלובי שלו היו חשוכים ולא הזמינו יציאה מהכיתה המוארת, ורק לאחר יצירת פתחים בגג המבנה ופתיחת חלונות נוספים במסדרונות החלו התלמידים לצאת מהכיתות בהפסקות. בשני מקרים אלו ההתייחסות לפסיכולוגיה הסביבתית עזרה לפתור בעיות שהשפיעו על סדר יומם של באי בית הספר.
בית הספר העתידי יהיה מעוצב כסביבה פדגוגית חדשנית, הבנויה כדוגמת מתחם הגוגיה (בתמונה למעלה) על אדני השקיפות, החדשנות, היצירתיות והשותפות. הרעיון הוא ליצור מבנה של מרחב למידה שמתאים את עצמו לפעילות אותה יוזמים התלמידים והמורים, ולא כפי שהמצב כיום כשהפעילות היא זו שמתאימה את עצמה למבנה הכיתה.
בית הספר יכלול מרחבי למידה פתוחים המאפשרים ומעודדים חשיבה יצירתית ופתיחת אופקים; יהיו בו קירות שקופים או שקופים-למחצה, וחללים מגוונים המזמנים פתיחות ומעודדים תהליכי למידה שקופים לתלמיד, למורה ולכל באי בית הספר, חיבור חברתי ושימוש בכלל משאבי הידע. הריהוט יהיה מודולרי וגמיש, ויאפשר דינמיות ושימושים רב תכליתיים בהתאם לצורכי הלמידה המשתנים.
במסגרת ימי פיתוח שטח-מטה שהתקיימו במתחם אמי”ת גוגיה בשנה”ל תשע”ט, פיתחנו מוצר חדש שמאגד את הידע הרחב שצברנו בתחום: קטלוגוגיה! לפרטים נוספים אפשר לפנות ללירון צימרמן, ראש תחום אדריכלות פדגוגית.
לחצו כאן כדי לצפות בתמונות מתהליך הבינוי בבתי חינוך של אמי”ת ברחבי הארץ לקראת פתיחת שנה”ל תשע”ט, להתאמת המרחבים הבית-ספריים לתפיסת הלמידה החדשה
תפיסת האדריכלות הפדגוגית של הרשת פותחה בשיתוף חברת FNI בראשות האדריכל פרקאש נאיר. בהרצאת TED זו הוא מספר כיצד עוברים מלמידה בכיתות סגורות לקהילה לומדת במרחבים דינמיים פתוחים, ואיך האדריכלות תורמת לשינוי כולל במערכת החינוך:
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=6rA92x_YJ9A[/embedyt]מתעניינים באדריכלות פדגוגית? קראו עוד:
על המעבר מהכיתה הסגורה למרחב הפתוח
בתמונה: מרחב למידה פתוח באולפנית אמי”ת צפת
