בַּמֶּה מַדְלִיקִים וּמְקוֹם הַהַדְלָקָה

רֶשֶׁת אמית

אֲתַר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִיִּים

חָנוּכָּה – בַּמֶּה מַדְלִיקִים וּמְקוֹם הַהַדְלָקָה

 
בַּמֶּה מַּדְלִיקִים?

מִצְוָה מֵהַמֻּבְחָר לְהַדְלִיק נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּשֶׁמֶן זַיִת (שֶׁאִתּוֹ הָיָה הַנֵּס) וּבַפְּתִילָה מִצֶּמֶר גֶּפֶן.
 וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, יַדְלִיק בְּשֶׁמֶן מֻבְחָר מִמִּין אַחֵר אוֹ  בְּנֵרוֹת שַׁעֲוָה.

חֲנֻכִּיָּה כְּשֵׁרָה 

עַל הַנֵּרוֹת לְהִמָּצֵא בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה וְשָׁוָה וְלֹא בָּעִגּוּל.
גֹּבַהּ הַנֵּרוֹת צָרִיךְ לִהְיוֹת שָׁוֶה, בֵּין נֵר לְנֵר יֵשׁ לָשִׂים רֶוַח.

מְקוֹם הֲנָחַת הַנֵּרוֹת

“מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה לְהַדְלִיק בַּפֶּתַח הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִשּׁוּם פִּרְסוּמִי נִיסַא.” 
מִי שֶׁגָּר בְּבַיִת מְשֻׁתָּף: מֵנִיחַ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה בַּחַלּוֹן הַפּוֹנֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
מִי שֶׁגָּר בְּבַיִת פְּרָטִי: אִם יֵשׁ חָצֵר לִפְנֵי הַבַּיִת – בְּפֶתַח הֶחָצֵר.
אִם יֵשׁ חָשַׁשׁ שֶׁהַחֲנֻכִּיָּה תִּגָּנֵב, מֵנִיחַ בְּפֶתַח בֵּיתוֹ לְיַד הַמַּשְׁקוֹף הַשְּׂמָאלִי כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְזוּזָה מִיָּמִין וַחֲנֻכִּיָּה מִשְּׂמֹאל כָּךְ שֶׁמִּי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת יִהְיֶה מֻקָּף בַּמִּצְווֹת.