אריאל שרון (1928–2014)
ראש הממשלה האחד עשר (2006 – 2001)
התמונה מויקיפדיה
אריאל שרון נולד בכפר מל”ל בשנת 1928 בשם אריאל שיינרמן.
ב- 1945 הצטרף להגנה, עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 היה מ”מ חי”ר בחטיבת אלכסנדרוני, ומאוחר יותר מ”פ.
במהלך המלחמה נפצע בלטרון בקרב לפתיחת הדרך לירושלים הנצורה ועם סיום המלחמה מונה למפקד סיירת גולני, בשנת 1950 עבר קורס מג”דים ובשנים 1951-1952 שירת כקצין מודיעין של פיקוד מרכז ופיקוד צפון.
ב-1952 למד היסטוריה ומדעי המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1953 הקים את יחידה 101 שהוקמה על מנת להילחם בטרור הפלשתיני הגובר מיהודה ומשומרון והפכה ליחידת הקומנדו הראשונה בצה”ל .היחידה התמזגה עם גדוד הצנחנים 890 ושרון התמנה למפקדה. ב- 1956 התמנה אריאל שרון למפקד חטיבת הצנחנים 202 .
במבצע “קדש” שרון מפקד על חטיבת הצנחנים בסיני.
ב-1957 יצא אריאל שרון ללימודים בביה”ס לפיקוד ומטה בבריטניה.
בשנים 1958-1962 מילא כמה תפקידים: מפקד ביה”ס לחי”ר, מפקד חטיבת חי”ר ומפקד חטיבה משוריינת, תוך שרותו השלים את לימודיו וקיבל תואר בוגר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1964 התמנה לראש מטה פיקוד צפון , ב-1966 התמנה לראש מחלקת ההדרכה במטכ”ל והועלה לדרגת אלוף.
ב-1967 במלחמת ששת הימים, פיקד האלוף שרון על אוגדת המילואים המשורינת 138 בסיני.
ב-1969 התמנה לאלוף פיקוד הדרום, שכלל פיקוד על חזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה עם מצרים.
ב- 1973 פרש מצה”ל ל”חוות השקמים”בנגב, יזם ופעל להקמת הליכוד דבר שהביא למהפך הפוליטי ב – 1977.
3 חודשים לאחר שחרורו מצה”ל, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, נקרא כאיש מילואים כדי לפקד על אוגדת מילואים משוריינת 143הפעילות של האוגד הזו הכריעה את גורל המלחמה והביאה בסופו של דבר להסכם השלום עם מצרים.
ב-1974 נבחר לראשונה כחבר כנסת וחבר ועדת החוץ והבטחון. בסוף אותה שנה התפטר מן הכנסת וחזר למשקו כדי שיוכל להמשך ולהחזיק במינוי שלו כמפקד גייס משוריין במילואים, דבר שהיה מנוע ממנו בהיותו חבר כנסת.
ב- 1975התמנה כיועץ ראש הממשלה יצחק רבין ז”ל לנושאי ביטחון, ב-1977 התמנה לשר החקלאות , לחבר בועדת השרים לעניני ביטחון וליו”ר ועדת שרים לענייני התיישבות. היה חלוץ בשתוף פעולה חקלאי עם מצרים.
בשנים 1977-1981 יזם וביצע תוכנית התישבות מקפת ביהודה, בשומרון, בחבל עזה, מצפים ישובים בגליל, ותוספת ישובים בנגב וברמת הגולן. במסגרת תוכנית זו (בה המשיך כשר הביטחון, בהקמת מאחזי נח”ל רבים) הוקמו במשך 7 שנים 230 ישובים, מצפים וישובי נח”ל.
בשנת 1981 התמנה שרון לשר הביטחון בממשלת בגין וניהל את פינוי המתיישבים מסיני, פעל להעלאת אלפים מיהודי אתיופיה, שהצליחו אחרי תלאות רבות להגיע לסודן.
בשנים 1984-1996 כיהן כשר התעשייה והמסחר והיה חבר בועדת השרים לביטחון, כיהן כשר הבינוי והשיכון ויו”ר ועדת שרים לעליה וקליטה. עם הגעת גלי העליה מרוסיה, יזם וביצע בניה רחבת היקף לקליטת העולים בכל רחבי הארץ.
ב-1996התמנה לשר התשתיות הלאומיות וחבר הקבינט המצומצם, יו”ר ועדת השרים לקידום נושאי הבדואים, מופקד מטעם הממשלה על הקמת מפעלים משותפים עם ירדן, מצרים והפלשתינים. פעיל בתהליך המדיני עם הרשות הפלשתינית.
ב-1998 התמנה לשר החוץ במקביל, המשיך לכהן גם כשר התשתיות הלאומיות.
יצא בראש משלחת ישראל יחד עם ראש הממשלה נתניהו לשיחות על הסדר הביניים עם הפלשתינים באחוזת וואי.
בתקופת כהונתו כשר החוץ, פעל נמרצות בערוצים שונים, דרך פגישות עם ראשי הממשל בארה”ב, ראשי האיחוד האירופאי, מנהיגי פלשתינים ואישי ממשל מהעולם הערבי לקידום תהליך השלום.
ב-1999 נבחר כיו”ר הליכוד.
בפברואר 2001 נבחר לראש הממשלה של מדינת ישראל והקים ממשלת אחדות לאומית. במהלך כהונתה של ממשלת האחדות יצאה ישראל למבצע “חומת מגן” והוחל בבניית גדר הביטחון.
ב- 2003 נבחר כיושב ראש הליכוד לכהונה שנייה כראש הממשלה במהלך כהונה זו יושמה בהצלחה “תוכנית ההתנתקות” אותה יזם והגה.
ב- 2005 פרש מהליכוד והקים את תנועת “קדימה“.
בינואר 2006 שקע שרון בתרדמת עקב ארוע מוחי ונפטר ב -11 בינואר 2014.
בינואר 2006
פעילות 1 – תעודת זהות:
פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:
קישורים:
אריאל שרון – ויקיפדיה
אריאל שרון, אתר הכנסת
אריאל שרון – משרד ראש הממשלה