השורות האלו נכתבות בשלהי האירוע הטרגי בהר מירון. הן מיעודות למנהלים, מחנכים, וצוותים חינוכיים ומתייחסות לתקופה של "אחרי." אחרי הבהלה הראשונית, אחרי התדהמה, העצב הגדול, הדיבור הבלתי פוסק ברדיו, ובעצם לזמן של החזרה לשגרה.  אנחנו במדינת ישראל מיומנים מאוד בתגובות לאירועים טראומטיים, לתחושה של הביחד מיד אחרי, לאבל הלאומי. אלו נושאים שכולנו מכירים ויודעים גם איך להתנהג ומה לעשות.  פחות ידוע, ופחות דובר, זה על הימים אחרי זה,בעוד שבוע, עוד שבועיים, עוד חודש.  האם באמת חזרנו לשגרה? האם הכל כרגיל? האם צריך להיות כך? ובכלל, על מה לשים לב? ועל מי לשים לב? מי הם התלמידים שמראים סימני מצוקה- שקטים יותר או פחות? מי מהם מדאיגים? איזה אנשי צוות נראים יותר רגישים וזקוקים לתמיכה? ובכלל, האם יש צורך להתייחס ברמה בית ספרית, רשתית, ציבורית או לאומית לתקופה של "אחרי הטראומה?"

אז כמה הערות להנחות אתכם בימים ובשבועות הבאים:

  • חשוב מאוד להשאר ברמה גבוהה של סקירה, סריקה, ובדיקה של מצב הילדים והמשפחות בשבועות שלאחר אירוע טראומטי גדול, לא רק בימים הראשונים. למרות שברוב המוחלט של בתי הספר של הרשת מעגלי הפגיעה הם רחוקים יחסית, הם בכל זאת קיימים. המדינה שלנו מספיק קטנה שכל אחד מכיר מישהו שמכיר מישהו.  תפתחו עיניים ואוזניים. תהיו קשובים.
  • בנוסף, אנחנו יודעים מהנסיון ומהספרות המקצועית, שטראומה חדשה מעלה זכרונות ומחזירה אותנו הרבה פעמים לטראומות ישנות שחווינו. חשוב לאתר ילדים שחוו טראומות בעבר הלא רחוק, לעקוב אחריהם ולדרוש לשלומם. הטראומות יכולות להיות קשורות לאובדן פתאומי, פיגועים, תאונות וכן הלאה.
  • כמו כן, חשוב לאתר ילדים עם היסטוריה של טראומה רחוקה יותר, וגם לעקוב אחריהם. זה יכול להיות קצת תשומת לב, שאלה אישית, דרישה לשלומם או כל דבר שנראה לך. זה לא דורש שיחה ארוכה, או עמוקה.
  • הצעתי היא לפנות לילד\ילדה\איש או אשת צוות, ולהגיד- חשבתי עליך. מה שלומך בימים אלו? ולהקשיב טוב לתשובה. להיות פתוח לשיחה, אם צריך, ותמיד לתת תחושה שאתם נמצאים ואפשר לפנות איליכם. הרעיון הוא לא להפוך אתכם לפסיכולוגים או יועצים. הרעיון הוא להראות שאכפת לכם, ואתם הרשת התמיכה הטבעית ביותר בסביבה שלך.
  • תהיו ערניים לגבי התנהגות חריגה לא רק בימים הראשונים, אבל גם בשבועות לאחר האירוע. אם יש לכם דאגה או שאלה, אל תהססו לפנות לצוות הבית ספרי שמטפל בבעיות רגשיות- יועצים, פסיכולוגים, טרפיסטים, וכו'.
  • ובסוף, ברצוני להזכיר, שהתמיכה הטובה ביותר, לרוב, זה התמיכה הטבעית מהסביבה המוכרת, את זה אתם יכולים לספק הכי טוב.

אני נמצאת לרשותכם לכל התייעצות, בעניינים הקשורים לטראומה, אובדן, ומשבר, בשותף ובוודאי בתקופה הזאת לאחר האסון בהר מירון.
ניתן לפנות אילי דרך הטלפון: 054-2032570, ווטסאפ, ומייל: naomi.baum@gmail.com

בברכה לימים טובים יותר ולבשורות טובות,

ד"ר נעמי באום

צור קשר

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt

Start typing and press Enter to search

נגישות