בטיסת חילוץ מיוחדת מצ’כיה: תלמידי אמית צפת חזרו ארצה עם הגביע הנכסף
במסגרת תחרות ‘המאיץ המדעי’, תכנית בינלאומית ליזמות חלל, תלמידים מהישיבה התיכונית אמית צפת פיתחו פתרון לבעיית הבדידות בחלל ובכדור הארץ – קפסולה המדמה חיבוק באמצעות טכנולוגיות כמו חימום, רטט וכריות אוויר. הם נעזרו במעצב תעשייתי, יצרו אבטיפוס, והכינו חומרים שיווקיים באנגלית בעזרת כלים של בינה מלאכותית.
התלמידים העפילו לגמר התחרות העולמית שהתקיימה בצ’כיה בשבוע שעבר ואף קטפו את המקום השני והמכובד, זאת השנה השנייה ברציפות. בשל המערכה שנפתחה מול איראן וביטול הטיסות לישראל, ‘נתקעו’ התלמידים בפראג ונאלצו לבלות שם עוד כשבוע, עד לטיסת החילוץ לישראל. על אף המתח הרב בשל המצב הביטחוני ושינוי התכנית, טעמה הטוב של הזכייה המרגשת נותר בקרב התלמידים, גם כשחזרו ארצה עם הגביע הנכסף.
המיזם של התלמידים מצפת עסק בפתרון לאסטרונאוטים המרגישים בודדים בחלל. הם פיתחו מין חלל שהייה בו האסטרונאוט יכול לתקשר עם משפחתו ולקבל מהם חום ואהבה ותחושה של חיבוק בעזרת טכנולוגיה לבישה וחיישנים שעוזרים לדמות כמה שיותר תחושה של בית.
התלמידים פיתחו את המוצר מתוך הבנה שלא רק אסטרונאוטים סובלים מבדידות ובידוד – אלא גם אנשים מבוגרים שרחוקים מהמשפחה, אנשים שנוסעים לחו”ל לתקופות ארוכות ועוד. הם חיפשו פתרון שייתן מענה לתחושת הריחוק הזו, והבינו שחיבוק – המגע האנושי הזה – הוא צורך אוניברסלי שעוזר נפשית ופיזית. לכן החליטו לפתח מוצר שמדמה תחושת חיבוק. המוצר לא רק עוטף ולוחץ בעדינות – אלא גם כולל תוספים כמו משקפי VR, קולות מהבית, ואפילו ריחות – כדי לשחזר את התחושה של בית וחיבוק מהמשפחה. מה שיכול להתאים גם לילדים ואנשים על הספקטרום האוטיסטי, כי התחושה הזו עוזרת להם להירגע.
התלמיד אחיה בן משה שיתף: “תהליך העבודה היה מאתגר, אך מגבש מאוד. הרגשתי שלמדתי המון מזה. במהלך התחרות היה בהחלט מלחיץ, היות והצגנו את הפרויקט אחרי הקבוצה הראשונה, אבל כשעמדנו מול השופטים והקהל – הרגשנו שעשינו מה שיכולנו. השקענו, התאמצנו, עמלנו, ובסופו של דבר זה היה הכי חשוב. עשינו קידוש ה’ ענק בכך שהראנו להם שנערים בישיבה מסוגלים לא פחות לפעמים אף יותר”.
“כמה אירוני שיחד עם זאת הפרויקט שלנו שדיבר על הבדידות ועל הגעגועים למשפחה – אנחנו נקלענו לאותו מצב: רחוקים עשרות אלפי קילומטרים מהמשפחה”, הוא מוסיף. “הגעגועים שלא נגמרים מאוד הקשו עלינו, אבל בסופו של דבר הקב”ה עזר לנו ואחרי המון תפילות נחתנו בארץ בריאים ושלמים”.
אורית מרצבך, המורה למדעים: “התחלנו את המצגת עם סיפור על האסטרונאוטית סוניטה וויליאמס שנסעה לתחנת החלל לשמונה ימים ונתקעה תשעה חודשים בתחנת החלל עד שחילצו אותה. פתאום גם אנחנו הרגשנו ש’כולנו סוניטה וויליאמס’ וכולנו זקוקים לקפסולת חיבוק. מעבר לזכיה המרגשת במקום השני בתחרות ברמה כל כך גבוהה, התלמידים עברו במשך שנה תהליך מדהים שדרש מהם חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה, עבודת צוות, עמידה בלוח זמנים ושימוש בכלים החדשניים ביותר. הם אכן ראויים לפרס”.
משה עופר, מנהל ישיבת אמית צפת: “לצד רגעים גדולים והיסטוריים של התרוממות רוח לאומית אנו זוכים גם להתרוממות רוח בישיבה שלנו – התרגשות רבה וגאווה גדולה על זכיית נבחרת הישיבה בתחרות העולמית של המאיץ המדעי במקום השני בעולם. הישג יוצא דופן המדבר בעד עצמו. הנבחרת בהובלת המורה אורית מרצבך עסקה בפיתוח תוצרים ופתרונות לשוהים בחלל לחיזוק תחושת ביחד שלהם ומעטפת ביתית גם כשבפועל הנך בודד בחלל. מדהים מכל הוא שהנושא הפך לרלוונטי עבורם ברגע שנאלצו להישאר עוד שבוע בפראג עקב המלחמה. בשבוע זה, בהובלת אורית ואסנת המלוות, הם התמודדו בגבורה עם שהות ארוכה ולא מתוכננת בפראג, בעקבות המצב הביטחוני, וגילו בגרות, אחריות, ערבות הדדית, מסוגלות אישית, אמונה ועוצמה תוך גילויי קידוש השם מעוררי השראה. הנחישות, היצירתיות ועבודת הצוות של תלמידי המשלחת השפיעו עלינו כאן בארץ לשלב זרועות יחד ולפרוץ אל הפתרון המיוחל חרף הקשיים. אשרינו שזכינו לחבורה מופלאה כזו ותודה גדולה לכל העוסקים במלאכה”.
ראש העיר צפת, יוסי קקון: ”תלמידי אמית צפת הוכיחו שוב שכשחולמים, מתמידים ומאמינים, גם השמים הם לא הגבול. הזכייה בתחרות בינלאומית כה חשובה, דווקא בימים שבהם עם ישראל כולו עומד בפני אתגרים ביטחוניים, היא מקור לגאווה עצומה לעיר כולה. המיזם שפיתחו משקף לא רק חדשנות ויצירתיות, אלא גם רגישות אנושית עמוקה.
שמחנו לקבל אתכם חזרה הביתה בשלום, עם גביע ביד וחיוך בלב. יישר כוח לתלמידים, ולצוות המסור מבית הספר ולמחלקת החינוך בעירייה, שליוו את התהליך לאורך הדרך”.
