| בשיחת י"ט כסלו תשי"א מדבר הרבי על כך, שנדרשת מיהודי עבודה באופן של 'שלום', שעניינו חיבור הפכים. "ועל-דרך-זה בנוגע לעבודה שבלב זו תפילה, שאף-על-פי שתובעים הנהגה על-פי שולחן-ערוך, ועל-פי שולחן ערוך צריכים לדלג חלקים מסויימים בתפילה בשביל להתפלל בציבור… מכל-מקום אומרים הרביים שאין לעשות כן, כי-אם להתפלל כל התפילה על הסדר, והתפילה צריכה להיות בכוונה דווקא (כפסק-דין הרמב"ם ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"9), ובהקדמת העניין ד'כובד ראש'… ובשביל זה כדאי להפסיד תפילה בציבור, ולהפסיד אפילו זמן תפילה, כי העיקר שתהיה התפילה עצמה כדבעי"10.
וכדבריו בשיחת י"ט כסלו תשי"ט: "וזהו הטעם שהנהיגו שחייבים ללמוד קודם התפילה עניין שמביא לידי התבוננות בגדולת הוי' – שאין זה לימוד נוסף במשך היום, אלא לימוד שהוא תנאי המעכב, שלולי זאת לא יכול להיות עניין התפילה"11.
אולם כל זה – אך ורק כשאיחור זמן התפילה הוא במידה ההכרחית כדי להתפלל בכוונה כנדרש, החל מההנהגה הכללית שהנהיגו רבותינו שתפילת שחרית של שבת-קודש רגילה מתחילה בשעה 10, כדי שיספיקו כולם ללמוד על-כל-פנים שעה אחת חסידות לפני-כן, וכלה בהכנות של כל אחד ואחד לתפילה במתינות לפי ערכו: לימוד חסידות, מקווה ועוד, ולא יותר מזה12. ופשיטא שיש לקרוא שלוש פרשיות קריאת-שמע בזמנה, כפי שהנהיגו רבותינו13.
גם אז, כשהאיחור בהתחלת התפילה גדל והגיע עד אחרי חצות היום, ובנוסף גם הפך להרגל ולסדר קבוע, שלל זאת הרבי. וכדלהלן:
לאחד החסידים, שהתפלל כפי דרישת תורת החסידות, אבל מרוב הכנות היה מתחיל בקביעות להתפלל בשעה מאוחרת, כתב הרבי14: "מסיים במכתבו, אשר מפני כמה סיבות מתחיל להתפלל בשבת קרוב לשעה ב' [=2 אחר-הצהריים], ולא טובה בעיני שמועה זו כלל, כי אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו, ומובן החילוק בין אם מתחיל בשעה מוקדמת ומסיים בשעה מאוחרת15, או שמתחיל [מ]לכתחילה בשעה ב'. ויתייעץ בזה עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה ובענייני התפילה עצמה, ובכל אופן16לא יתחיל תפילתו אחר חצות".
______________
ואצל "המתנגדים" הדברים נראים בפן אחר..
*שאלה:
מה הם מעלות התפילה בנץ? מאוד קשה לי לקום אז הייתי רוצה קצת חיזוק.
תשובה:
נזכר בגמרא עפ"י הפסוק "ייראוך עם שמש", כי ראוי לעבוד את ד' בהתאמה למה שסידר בטבע את השמש המכינה את עבודת העולם הזה. וכן נאמר כי הזהיר בתפילה עם הנץ החמה מובטח בהגנה מכל נזק כל היום.
דיון:
מה יותר חשוב תפילה בזמנה או כאשר נוצר חיבור והתכווננות לתפילה?
עד מתי אפשר ליצור את החיבור הזה? כלומר, עד מתי ניתן למשוך את זמן התפילה?
האם יש תפילה שלא הייתם מגבילים את זמנה?
ברכות פרק ד משנה א
תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עַד חֲצוֹת;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת.
תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד פְּלַג הַמִּנְחָה.
תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע.
וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת.
באורי מילים
עד חצות – אמצע היום, בסוף השעה השישית (בשעות זמניות)
פלג המנחה – שעה ורבע (זמנית) לפני השקיעה
אין לה קבע – אין לה זמן קבוע, אלא אפשר להתפלל אותה כל הלילה
מבנה המשנה
מחלוקת ראשונה
תפילת השחר עד חצות
רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות
הנושא: עד מתי זמן תפילת שחרית? בעניין זה יש מחלוקת בין תנא קמא (ששמו לא נזכר במפורש במשנה) לבין רבי יהודה.
מחלוקת שנייה
תפילת מנחה עד הערב
רבי יהודה אומר: עד פלג מנחה
הנושא: עד מתי זמן תפילת מנחה? בעניין זה יש מחלוקת בין תנא קמא (ששמו לא נזכר במפורש במשנה) לבין רבי יהודה [ישנה מחלוקת נוספת ביניהם הנובעת מזמן הסיום תפילת מנחה, בשאלה ממתי אפשר להתחיל להתפלל תפילת ערבית? לפי חכמים מהערב, ולפי ר' יהודה אפשר מפלג המנחה].
מחלוקת שלישית
ושל מוספין כל היום
רבי יהודה אומר: עד שבע שעות
הנושא: עד מתי זמן תפילת מוסף? בעניין זה יש מחלוקת בין תנא קמא (ששמו לא נזכר במפורש במשנה) לבין רבי יהודה בשלוש המחלוקת רבי יהודה צמצם את זמני התפילות לעומת תנא קמא.
כעת נערוך
סיכום קצר
בגמרא יש מחלוקת אם זמני התפילות נקבעו על ידי האבות (אברהם- שחרית, יצחק – מנחה, ויעקב – ערבית), או כנגד זמני הקורבנות במקדש (תמיד של שחר – שחרית, תמיד של בין הערבים – מנחה, ואיברים וחלבים של הקרבנות שהמשיכו להישרף כל הלילה – ערבית).
המחלוקת במשנה בין חכמים לר' יהודה לגבי זמני התפילות, מקבילה למחלוקת ביניהם לגבי זמני הקרבת הקרבנות.
הרב סולובייצ'יק מביא את הרמב"ם ולומד ממנו שמצד אחד התפילה היא בקשת רחמים ושיח לפני ה' (תפילות אבות תקנום), אך הן גם ממש כמו קרבן שהאדם מקריב לפני האל (כנגד תמידין תקנום). |
