שרי בפירודא וסיים בחיבורא” (זוהר, פרשת משפטים) –
בואו נשהה בסיטואציה נבין אותה וניקח אותה כהזדמנות לראות ולהוביל תהליך.
מגיפת הקורונה העולמית יצרה אפשרות לראות את הקהילות החינוכיות הלומדות שלנו מזווית אחרת ומהפכנית.
לפנינו הזדמנויות רבות ליישום תהליכי חשיבה חדשניים בתחום הפדגוגי והחינוכי אגב למידה מרחוק ומתן דגש על מיומנויות של הלומד העצמאי.
הריחוק שבין התלמידים למורים מאפשר לייצר תקשורת מורה- תלמיד המבוססת על אמון, אחריות ומחוייבות וזאת בשונה מהתלות הרגילה.
לצד תשתיות אלו, גיבשנו עקרונות המהווים בסיס לפיתוח מיומנויות למידה עצמאית, שיתופית ורגשית.
בסיטואציה הנוכחית התלמיד נדרש ליזום, לפתור בעיות בכוחות עצמו, לגלות גמישות ולנהל את הזמן שלו. בשונה מן הרגיל, המורים מצדם הופכים לתומכים בתהליכים הנ”ל, מעודדים אותם ומאפשרים את קיומם על בסיס פלטפורמות מאורגנות מראש.
אנו תקווה שנקודות מבט אלו לאור העקרונות המופיעים מטה יכוונו ויסייעו בהתחדשות החשיבה, ביצירת למידה מיטבית ובחיבור משמעותי אל התלמידים שלנו.
תשתיות ללמידה עצמאית:
1- מתן אמון בלומד כתשתית ללמידה ע”י – הקשבה, מיפוי, מודלינג (המורים צריכים להיות הראשונים בשיתוף, על ההזדמנויות, השקפת עולמם, התפקוד שלהם כהורים).
2- העברת אחריות ומחויבות ללמידה אל התלמיד – לדוגמא ע”י חלוקת תפקידים בין התלמידים, להעברת שיעור (פתיחת השיעור היא ע”י התלמידים – סבב בקבוצה)
3- היכולת לנצל משאבי ידע קיימים וזמינים.
4- גמישות בתוך גבולות – לייצר סביבה גמישה שתלמיד יבחר את הזמן המתאים לו באורח החיים הקיים (א-סינכרוני במגבלת טווחי זמן).
5- לייצר חווית ‘ביחד’ לימודית, קבוצות למידה קטנות, משימות לימודיות שמזמנות לתלמיד חוויה שלא בהכרח מתאפשרות בכיתה.
6- סדירות קבועה של רפלקציה – הרפלקציה צריכה לגעת בחוזקות, קשיים, הערכה עצמית חיובית ובונה.
7- תמיכה – זמינות דרך עוגנים של עזרה, סיוע מצד המורה או תלמידים שמציעים את עצמם. זאת מתוך הבנה שבבסיסה עומדת בבסיס ההנחה שכישלון הוא עוד שלב ללמידה.
8- סדירויות המייצרות הזדמנות לבעלי תפקידים לחבור יחד לטובת פיתוח חומרי למידה והעשרה לאור העקרונות הנ”ל.
עקרונות בתהליכי הלמידה:
– יש לייצר הבחנה בין תלמידי ז- י’ לבין תלמידי בגרות (י”א – י”ב), ז’ – י’ – המיקוד הוא בתהליך ולא בתוצר. המטרה היא לא הספק (צריך להרגיע את המורים). לשהות בחומר, לעבוד על מיומנויות, העשרה.
– ראיית התמונה השלמה של התלמיד ע”י המחנך אל מול כלל צוות המורים בכדי ליצור ויסות הגיוני אל מול המשימות השונות.
– בחירה – לאפשר מגוון של אפשרויות למידה המותאמות לסגנונות שונים של התלמידים ולדיפרנציאציה במשימות.
– יומן וירטואלי להתפתחות לימודית – לאסוף מן התלמידים תחומי עניין. לייצר פלטפורמה שיתופית שבה תלמידים מספרים על תחומי העשרה (לדוגמא פאדלט). בחירת אתגר לימודי אישי – במה אני רוצה להשתפר
– מורים משתפים במטרות החוץ לימודיות לתקופה הקרובה.
– לאפשר את הלמידה דרך אפליקציות שהנוער משתמש בהם (סטורי, וכו’) זו הזדמנות עבור המורים ללמוד על כלים שמשמשים את בני הנוער שלנו.
– תלמידים מלמדים – מרצים בסגנון טד, קורסים שתלמידים מעבירים דרך תחומי הענין שלהם.
– פתרון בעיות – התמודדות עם מציאת פתרון לבעיות שהן תוצאה שהמצב הקיים מזמן לנו , לדוג’ – החנויות סגורות, הורים שניקלעים לקשיים כלכליים (אילו מיומנויות יש כאן – יזמות, חשיבה יצירתית, שיתופי פעולה…)