חוסן
חוסן רגשי בימי קורונה
נגיף הקורונה ממשיך ומתפשט בעולם ובישראל, אנו קשובים לחדשות המעדכנות ומנחות אותנו לגבי דרכי התגוננות. שווקים נפגעים, עסקים נכנסים למשבר, חברות מושבתות, ארגונים ואנשים משנים את דרכי ההתנהלות שלהם.
ומה קורה בנפשנו?
זוהי תקופה בה באופן טבעי עולה מפלס החרדה האישי. חלק מהחרדה קשור בחוסר הוודאות. כבני אנוש אנו זקוקים לתחושת שליטה וזו מתערערת בימים אלו. אין לנו וודאות מתי יפסק המשבר ומתי תימצא התרופה לנגיף. אין לנו וודאות האם וכיצד אנו עתידים להיפגע – חברתית, כלכלית ובריאותית.
אנשים זקוקים ליציבות. בתקופה זו משתנים הרגלי ההתנהגות שלנו. אירועים חברתיים דרכם אנו נוהגים לשמוח ולשחרר אנרגיות, מתבטלים. הדרכים בהן נהגנו לנפוש ולבלות כמו נסיעות לחו’ל, נופש בבתי מלון, בתי קולנוע – הופכים להיות פחות זמינים עבורנו.
החרדה, הדכדוך והתסכול עלולים להצטבר בגוף ובנפש ולעשות בהם שמות.
אמצעי התקשורת מעוררים חרדה. עוד אדם חלה, עלה מספר החולים. לחרדה לא תמיד יש צורה מוגדרת והיא עלולה להתבטא בדרכים שונות.
היא יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושות פסיכוסומטיות – כל כאב גרון או תחושת אי נוחות עלולים להבהיל: אולי גם אני חולה? אין לנו מושג היכן היה ועם מי נפגש האדם שאנו יושבים מולו כעת – אולי הוא נשא של הנגיף והוא עדיין לא יודע את זה? כיצד נסתדר מבחינה כלכלית במידה והעבודה תמשיך ותשנה את פניה?
אצל אנשים שנמצאים באוכלוסיית סיכון, אנשים מבוגרים, חולים, חוזרים מחו’ל, צוותים רפואיים, תחושת החרדה עלולה להיות גבוהה יותר. לעיתים החרדה עלולה לבוא לידי ביטוי דרך כעס, פיזור נפש, שינויים בהרגלי השינה והאכילה וקושי בתפקוד.
מושג החוסן – RESILIENCE מתייחס למשאבי ההתמודדות שיש לנו כדי להתמודד עם לחצים ומשברים. המציאות מלמדת כי לכל אחד מאיתנו יש משאבי התמודדות טבעיים וכי יש ביכולתינו להתמודד עם אתגרים בעזרת הכוחות הנפשיים שלנו ואפילו לצמוח מהם. לעיתים, מה שדרוש הוא לזכור שיש לנו משאבים ולהפעיל אותם.
ספורט – הוא נוגדן טבעי ללחץ ולדיכאון. אפשר לצאת להליכה בחוץ, לתת לגוף ולנפש להתאוורר ולהשתחרר. כל ספורט שאתם אוהבים, שניתן לעשותו כעת ויכול לחזק.
שיתוף ברגשות עם בני משפחה וחברים יכול לסייע. כולנו באותו המצב, מותר לבטא תחושות של פגיעות, זו לא בושה.
אחד ממנגנוני החוסן המרכזים הוא גמישות. כשאנו חושבים באופן נוקשה על הדברים הם הופכים להיות טוטאליים יותר ומקשים לחשוב על פתרונות יצירתיים. לא תמיד אנו רגילים לאמן את המוח שלנו לחשיבה גמישה ויצירתית. דוגמא לחשיבה יצירתית וגמישה בעת הזו יכולה להיות: אולי התקופה הזו היא גם הזדמנות עבורי? להיות יותר עם המשפחה, לנוח, לתכנן את העתיד, לחשוב על אפשרויות חדשות המותאמות לי.
קהילה – כשאנו חושבים לא רק על עצמנו, אלא גם על הזולת, אנו מסיטים את תשומת הלב מהחרדה וחשים יותר בשליטה, יותר סיפוק ויותר אושר. כחברה וכקהילה כולנו מתמודדים כעת עם משבר דומה ועם תחושות דומות. חבל שנתמודד איתו לבד באופן הישרדותי. אפשר לחשוב במי אנחנו יכולים לתמוך כעת. מי יכול ליהנות מעזרה שלנו. עזרה יכולה להיות גם הפשוטה ביותר כמו הודעה כתובה מעודדת או שיחה טלפונית עם אדם שנמצא כעת במצוקה, בבידוד, אשר יכול ליהנות מתחושה שהוא לא לבד. כמובן שאפשר לחשוב על דרכים נוספות. אין גבול ליכולת לתת. כל אחד בדרכים שלו.
חשיבה חיובית – ידוע כי אנו עלולים להיות קורבן של התודעה שלנו ולתת למחשבות השליליות ולפחדים לנהל את רגשותינו, אך שיש ביכולתנו להשפיע על החשיבה. החשיבה היא כמו אלומת אור של פנס. לאן שנמקד את החשיבה שלנו – כך גם נרגיש ונתנהל. במה אנו בוחרים להתמקד כעת? אנו יכולים לומר לעצמנו כי המשבר הוא זמני, להזכיר לעצמנו שיש לנו כוחות התמודדות, ולזכור את המעטפת החברתית שיש לנו במידה ואנו חשים מבודדים.
נשימות – כשאתם בחרדה, נסו לתרגל נשימות ארוכות, עמוקות, איטיות. כל כך קל, נגיש ותלוי בנו. פשוט לזכור לנשום.
שליטה – במה אתם כן יכולים להשיג כעת תחושת שליטה? אולי לשבת ולארגן רשימות עם תכניות לעתיד, לסדר את הבית, ארונות ומסמכים. כל מה שיכול לתת תחושת שליטה עשוי לסייע.
להרפות – מתפקוד מושלם, מלהיות מאה אחוז כרגע, כן, המשבר עלול להלחיץ ולעורר דאגה. מותר לנו להיות אנושיים.
לתעדף מחדש – יתכן שזהו זמן לשנות קצת את סדרי העדיפויות. כשאנו מבינים מה חשוב לנו, זה עושה סדר פנימי ומרגיע את הנפש ואת התסכול על השינויים שנכפו עלינו באורח החיים. כשהבריאות הופכת להיות במוקד זה נראה נכון להוריד הילוך. לא נורא אם נראה כעת יותר סרטים בטלוויזיה, אם נצא פחות לבילויים סוערים וחברתיים.
להקשיב לעצמכם – כל אחד מאיתנו הוא המומחה הטוב ביותר לעצמו. זו הזדמנות להקשיב לעצמכם, לגוף ולנפש, ולבדוק מה נכון לכם כעת. מה הדרך הנכונה עבורכם להתחזק ולמלא מצברים ומה מרגיע
כתבה: הדס אגוזי פרקש-פסיכולוגית קלינית