במעגל השנה העברית
חודש סיון
חג השבועות
“שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ–מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן: כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ–בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם. וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. ” (דברים טז ,ט – יב)השם חג השבועות מקורו בשבעת השבועות של ספירת העומר שאנו סופרים מחג הפסח ועד ו’ בסיוון, הוא היום החמישים.
טעם נוסף לשם זה מצאנו אצל אלה הגורסים כי שמו לא חג השָבועות(ש’ קמוצה) כי אם חג השְבועות (ש’ שוויה) שכן שתי שבועות קשורות בתאריך זה:
התמונה הבאה המובאת מאתר הספרייה הלאומית תוכלו לצפות בכתב יד מליטא.
כתב היד הוא כתובה לשבועות“ובו התנאים והברית בין עם ישראל לבין “תושיה” זוהי התורה.
ענו על השאלה הבאה: