טבלת פירוש רציפה
לחץ כאן להורדת קובץ word: העמדה – טבלת פירוש רציפה לסוגיית קניין דברים – ג עא במאי אוקימתא- ג עב שמע מינה
סוגי האבנים ושיעורי גובה ועובי המוזכרים במשנה:
דף ג’ ע”א- דף ג’ ע”ב- הקושיא מאמה טרקסין:
אם שיעורי העובי במשנה כוללים את ציפוי הסיד או לא:
הגמרא מסופקת בהבנת המשנה | איבעיא להו: הן וסידן, או דילמא הן בלא סידן? | השיעורים שהוזכרו במשנה לכל סוג מסוגי האבנים- זה כולל בתוכו כבר את הטיח (= מה שמטייחים את הכותל מהצד החיצוני שלו) או לא? |
רב נחמן משיב ומוכיח את דבריו מפרט כלשהו שלא הוזכר במשנה | אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא הן וסידן, דאי סלקא-דעתך הן בלא סידן, ליתנייה לשיעוריה! אלא לאו ש”מ: הן וסידן. | מסתבר שהשיעורים שהוזכרו במשנה כוללים בתוכם כבר את עובי הטיח, שהרי אלמלא כן- היה על התנא במשנה לציין מהו עובי הטיח הדרוש! מכך שהתנא לא הזכיר- מוכח שהשיעורים במשנה כוללים גם את עובי הטיח ואין צורך להוסיף יותר. |
הגמרא דוחה את ההוכחה של רב נחמן | לא, לעולם אימא לך: הן בלא סידן, וכיון דלא הוי טפח לא תני. | יתכן בהחלט שהשיעורים שהוזכרו במשנה- לא כוללים בתוכם את עובי הטיח הדרוש ומה שהתנא לא הזכיר את עובי הטיח הדרוש זה משום שהוא פחות מטפח והתנא לא מזכיר במשנה משהו ששיעורו פחות מטפח! |
הגמרא מנסה לדחות את הדחייה ולהעמיד את ההוכחה של רב נחמן. | והא קתני: “בלבינין- זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה”! | והרי בדין כותל לבנים הזכיר התנא שיעור שהוא פחות מטפח- הוא הצריך טפח וחצי מכל אחד מהשותפים! משמע שגם שיעור שהוא פחות מטפח- התנא מזכיר אותו. |
הגמרא דוחה את ניסיון דחיית הדחייה יוצא ההוכחה של רב נחמן אינה מוכרחת. |
התם חזי לאיצטרופי. | כיון שהתנא דורש מכל אחד מהשותפים חצי טפח- זה מצטרף יחד לשיעור טפח שלם ולכן הוא הזכיר את זה. לעומת זאת, עובי הטיח הוא פחות מטפח לשניהם יחד ובהחלט יתכן שזו הסיבה שהתנא לא הזכיר ולא מהסיבה של רב נחמן! |
רקע למושגים ממסכת עירובין | ‘קורה’ היא מושג שקשור גם להלכות טלטול חפצים במבוי. מהו מבוי? התורה אסרה להוציא בשבת חפצים מרשות לרשות (למשל, מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך). בימים עברו הם היו מחלקים את העיירות והערים לרשות הרבים אחת שממנה יוצאים למבואות ומהם יוצאים לחצרות שבהם יש בתים. גם בית גם חצר וגם מבוי הם רשות היחיד ולא רשות הרבים. למרות זאת, חכמים אסרו להעביר חפצים מבית לחצר או מחצר למבוי ולהיפך (אלא אם כן עשו עירוב חצרות או שיתופי מבואות). יותר מכך- במבוי חכמים החמירו ואסרו כל העברת חפץ אפילו בתוך המבוי עצמו מחשש שמא יוציא ממבוי לרשות הרבים. אם מוסיפים בפתח המבוי לכיוון רשות הרבים “לחי או קורה” מותר לטלטל חפצים בתוך המבוי או ממנו לחצרות (רש”י), כי אז יש בפתח המבוי סימן שמזכיר לכולם שהיום שבת ואסור להוציא. מהי ‘לחי’ ומהי ‘קורה’? לחי זה בעצם לוח עץ שמוסיפים בצד הפתח של המבוי וכך מי שבא לצאת מהמבוי רואה בצד הפתח את לוח העץ שחוסם חלקית את הפתח ונזכר. קורה היינו קורת עץ שמניחים מעל הפתח לכל אורכו וכך כל מי שבא לצאת מהמבוי רואה מעל הפתח את הקורה ונזכר. |
|
הגמרא מקשה ממשנה במסכת עירובין (פ”א מ”ג) | ת”ש: הקורה שאמרו- רחבה כדי לקבל אריח, והאריח – חצי לבינה של ג’ טפחים! | רואים שרק הלבנה לבדה היא ג’ טפחים. מכאן ששיעור ג’ טפחים שהוזכר במשנה שלנו (כל אחד מהשותפים צריך לתת טפח וחצי) זה הלבנה בלי הסיד! |
הגמרא מתרצת | התם ברברבתא. דיקא נמי, דקתני: “של שלשה טפחים”, מכלל דאיכא זוטרא, שמע-מינה. |
במשנה בעירובין מדובר בלבנה גדולה יותר שאף בלא סיד גודלה הוא 3 טפחים. וההוכחה לכך ששם מדובר בלבנה גדולה יותר: שהמשנה שם טורחת לציין שהיא עוסקת בלבנה של 3 טפחים, משמע שיש לבנים קטנות יותר! וכגון במשנה שלנו. |
Recommended Posts