אחד המרכיבים החשובים בשינוי המודל הבית-ספרי הוא תפיסה חדשה של מערכות היחסים בבית החינוך: יחסים בין מורים לתלמידים, בין מורים למורים ובין התלמידים לבין עצמם.
כשהמורה כבר אינו מקור הידע הבלעדי אלא תומך, מנחה ומחולל למידה; כשהתלמידים נדרשים לקחת אחריות אישית על הלמידה שלהם ולפתח מעורבות ומחויבות עמוקה בפרויקטים לימודיים וערכיים שהם מעורבים בהם; כשדרכי הלמידה נותנות מקום רב יותר למיומנויות של עבודת צוות ושיתוף פעולה (בין מורים ובין תלמידים כאחד) – מערכות היחסים בביה”ס מקבלות משמעויות חדשות.
אחד הכלים לפיתוח אקלים של הקשבה וסובלנות בבית החינוך ולמיסוד תרבות של שיח מכבד ומקדם, הוא הכנסת שגרה של מעגלי שיח לתוך הסדירויות הבית-ספריות. אספנו בשבילכם כמה סרטונים שמראים איך זה עובד.
בביה”ס היסודי הזה בניו-המפשייר הכניסו שגרה של מפגשי בוקר כדי לעזור לילדים להיכנס בצורה נעימה יותר לאווירת לימודים ולמוכנות ללמידה. הילדים יושבים במעגל וחולקים עם הקבוצה רגשות וחוויות. המעגלים פועלים היטב כשהם הופכים לשגרה והילדים מרגישים שזו מסגרת מוכרת ובטוחה עבורם, ולכן אם רוצים להנחיל תרבות כזו חשוב לקחת בחשבון את הזמן הזה – לתלמידים ולמורים כאחד – להתנסות בכלי ולהתרגל אליו:
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=iMctALPpLF4[/embedyt]ובסרטון הזה רואים ילדים מבי”ס יסודי ברוד-איילנד שמדברים על ההשפעה של מעגלי השיח על ההרגשה שלהם בכיתה ובביה”ס בכלל:
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=U6_pLkwaCeY[/embedyt]וכאן תוכלו לראות מורים שמיישמים מתודות שונות של שיח במעגלי הקשבה – בעזרת חפץ דיבור, חוט צמר שעובר בין המשתתפים ועוד – ולשמוע את ההבחנות שלהם לגבי ההשפעה של המעגלים הללו על האקלים הבית-ספרי, על היחסים עם התלמידים ועל פיתוח מיומנויות של הקשבה ודיבור, שהן לא פחות חשובות ממיומנויות של קריאה וכתיבה:
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=S53p8cBIijw[/embedyt]ואחרון חביב: מורה בתיכון בקליפורניה שמלמד שיעור בשם Habits, Community, and Culture (הרגלים, קהילה ותרבות) – שבו הילדים רוכשים כישורים חברתיים בעזרת מעגלים של שיתוף, שיחה והקשבה, ומפתחים מיומנויות חברתיות ורגשיות (SEL – Social Emotional Learning) בעזרת טכניקות של מדיטציה, מיינדפולנס ועוד:
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=Yz4NWtsQm1w[/embedyt]למעגלי שיח יש כללים וקודים מוגדרים, כמו למשל העדר שיפוטיות וביקורת, הקשבה אמפטית לכל אחד מהמשתתפים ועוד – ובכל מקרה רצוי להתכונן לכך שלא הכול ילך חלק מהרגע הראשון: יש תלמידים שייקח להם זמן לשתף פעולה עם החשיפה והפתיחות שנדרשות כדי לקיים מעגל שיח משמעותי; יש מורים שייקח להם זמן ללמוד איך מנחים את השיח הזה באופן שיעודד שיתוף ואינטימיות בין חברי הקבוצה.
בכל מקרה, כדאי לזכור שלדוגמה אישית יש כוח רב גם בעניין זה – ככל שהמורה ירגיש בנוח לשתף את התלמידים ברגשות, בחוויות ובסיפורים אישיים שלו המתקשרים לנושא שעל הפרק, כך גם התלמידים ירשו לעצמם להיפתח ולשתף יותר; ככל שהמנהל ירגיש בנוח לנהל שיח פתוח, מקרב ומשתף עם צוות המורים שלו, כך גם הם יקבלו השראה וחיזוק בבואם לנהל שיח דומה עם התלמידים וההורים.
קראו גם: 10 רעיונות – איך מקדמים מעורבות ומחויבות בלמידה?
(מעגל שיח לסיכום היום בכנס מנהלים, חורף תשע”ח: פלטפורמה לעיבוד, שיקוף ושיתוף. בתמונה: מנהלי בתי”ס של אמי”ת מקהילת ירושלים. התמונה צולמה במתחם הגוגיה בכפר בתיה, רעננה)
