למידה מבוססת פרויקטים (PBL: Project Based Learning), המכונה לעיתים גם למידה מבוססת בעיה (Problem) או למידה מבוססת תוצר (Product), היא שיטת לימוד המאפשרת לתלמידים לרכוש ידע בעודם עסוקים בתרגול מיומנויות המאה ה-21, באמצעות תהליך מתמשך ומובנה הסובב סביב שאלה אותנטית ומסתיים בעיצוב תוצר המבטא את תהליך הלמידה. באמצעות שיטה זו התלמידים שואלים שאלות משמעותיות, פותרים בעיות הנוגעות לעולם האמיתי, ומתמודדים עם אתגרים עיצוביים ויצירתיים. כדי שיוכלו להגיע להישגים הם צריכים ללמוד לעומק את הנושאים הקשורים לפרויקט, לשאול שאלות ולמצוא להן תשובות בכוחות עצמם. על מנת להציג את מה שלמדו, הם נדרשים ליצור תוצר איכותי ולהציג אותו בפני קהל. בדרך כלל מדובר בפרויקט שנעשה בעבודת צוות של קבוצה קטנה ובהנחיה של מורה אחד לפחות.
PBL צריכה להיות חווית למידה מובנית ושיטתית. השימוש במתודה אינו ה”קינוח” של תהליך למידה, אלא ה”מנה העיקרית” עצמה; אין מדובר על סיום חביב כדי “לעשות כיף” או “להתנסות קצת” אחרי שלומדים באופן מסורתי יחידת לימוד רגילה. PBL היא היא הלמידה וסביבה מארגנים את יחידות הלימוד.
משך הזמן הדרוש לביצוע פרויקט משתנה מפרויקט אחד למשנהו: מרבית הפרויקטים אורכים בין שניים לארבעה שבועות, בהנחה שהתלמידים עובדים עליהם רק חלק משעות היום. יש להקפיד שלא להאיץ פרויקט, ולהקצות לו מספיק זמן כך שניתן יהיה לכלול בו את כל המרכיבים החיוניים. ללמידה בשיטה זו יש שלבים מובנים ומוגדרים: כל פרויקט מתחיל באירוע השקה (Entry Event), ממשיך בשאלה מנחה (Driving Question) ומסתיים בהצגת התוצר לקהל (Public Audience Presentation).
PBL או סתם “פרויקט”?
נסו להיזכר: האם כתלמידים נתבקשתם ליצור פוסטרים, דיאגרמות ומודלים של בניינים או הרי געש? כמורים, האם ביקשתם מהתלמידים לחקור נושא ולהציג מידע באמצעות מצגת? אלו הן דוגמאות נפוצות של משימות לימודיות. כיתה מלאה בפוסטרים של תלמידים אומנם עשויה לרמוז על כך שהתלמידים עוסקים בלמידה משמעותית, אך תהליך הלמידה ועומק המעורבות הקוגניטיבית הם המבדילים בין פרויקטים משמעותיים לבין סתם העסקת תלמידים, ולא המוצר הסופי.
פרויקט הוא בעל משמעות בתנאי שהוא ממלא שני קריטריונים: התלמידים תופסים אותו כמשמעותי עבורם באופן אישי, כמשימה חשובה שהם רוצים להשקיע בה, והוא ממלא מטרה פדגוגית. בכל פרויקט משמעותי מתקיימים שמונה מרכיבים חיוניים:
- תוכן משמעותי – Significant Content
למידה מבוססת פרויקטים מתפרשת לפעמים בטעות, על בסיס סטריאוטיפים ישנים, כדרך לא יעילה ללמד תוכן. אומנם נכונה העובדה שמורה לא יכול “לכסות” באמצעות פרויקט כמות חומר שאפשר להעביר באמצעות הרצאות, דפי עבודה וספרי לימוד, אך נראה כי תלמידים המשתתפים בפרויקט מתוכנן היטב מבינים ומפנימים את התוכן בצורה עמוקה יותר. על המורים לתכנן פרויקטים המתמקדים בידע חשוב ובמושגים מהותיים לנושא הנלמד. בנוסף, התוכן צריך לשקף את מה שהמורה תופס כחיוני להבנת הנושא, ועל התלמידים למצוא שהתוכן משמעותי ורלוונטי לחייהם ולתחומי העניין שלהם.
- הצורך לדעת – Need to Know
מורה יכול לגרות באופן עוצמתי את הצורך של התלמידים לדעת את התוכן על ידי השקת פרויקט באמצעות אירוע פתיחה (Entry Event) שיסקרן אותם ויגרום להם לשאול שאלות. אירוע כזה יכול להיות כמעט כל דבר: הקרנת סרטון וידאו, דיון מעניין, נאום אורח, טיול, התכתבות דמיונית וכדומה. תלמידים רבים חושבים שהעבודות המוטלות עליהם הן חסרות פשר כיוון שהם לא מבינים מדוע עליהם לדעת את מה שהם לומדים. ההצהרות של מוריהם על כך שיצטרכו את המידע בהמשך חייהם, או לקורס הבא או פשוט כי “זה הולך להיות במבחן”, לא מעוררות מוטיבציה ללמידה. המניע ללימוד חומר רלוונטי באמצעות פרויקט טוב ומשכנע הוא ברור: אני צריך לדעת את זה כדי להתמודד עם אתגר שקיבלתי על עצמי.
- שאלת התנעה – Driving Question
שאלת חקר טובה מבטאת את לב הפרויקט בשפה ברורה ומשכנעת, ומעניקה לתלמידים תחושת מטרה ואתגר. השאלה צריכה להיות פרובוקטיבית, פתוחה, מורכבת, וקשורה לליבה של מה שהמורה רוצה שהתלמידים ילמדו. השאלה יכולה להיות מופשטת (מתי מלחמה היא מוצדקת?), מוחשית (האם המים שלנו טובים לשתייה?), או להתמקד בפתרון בעיה (כיצד אפשר לשפר את אתר האינטרנט הזה כדי שיותר קוראים יבקרו בו?). פרויקט ללא שאלת חקר הוא כמו חיבור ללא תזה. בלי שאלת חקר מוצלחת, התלמידים לא יוכלו להבין לשם מה הם עושים את הפרויקט. ייתכן שהם יידעו שיש סדרה של פעילויות שקשורות איכשהו לפרק זמן, למקום או לרעיון, אבל אם ישאלו אותם “מה הטעם לכל הפעילויות האלה?” הם לא יתנו תשובה מפורטת יותר מ”כי אנחנו מכינים פוסטר”.
- ביטוי אישי ובחירה – Voice and Choice
אלמנט זה של PBL הוא המפתח: ככל שיש יותר ביטוי אישי ויותר אפשרויות בחירה לתלמידים, הפרויקט יותר טוב. עם זאת, על המורים לתכנן פרויקטים בעלי היקף בחירה המתאימות לסגנון שלהם ושל תלמידיהם. בפרויקטים שבהם הבחירה מצומצמת, תלמידים יוכלו לבחור איזה נושא ללמוד מתוך שאלת מחקר כללית וכיצד לעצב, ליצור ולהציג את התוצרים. מורים יוכלו לתת רשימה של אפשרויות מוגבלות לתוצרים יצירתיים, כדי למנוע בלבול הנובע מעודף בחירה. בפרויקטים בעלי אפשרויות בחירה נרחבות, תלמידים יחליטו איזה מוצר לייצר, באילו משאבים ישתמשו וכיצד יתכננו את זמנם. תלמידים יוכלו אפילו לבחור את נושא הפרויקט ואת שאלת המחקר.
- מיומנויות המאה ה-21 – 21st Century Skills
פרויקט אמור לתת לתלמידים הזדמנויות לרכוש מיומנויות של המאה ה-21 כגון שיתוף פעולה, תקשורת, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ושימוש בטכנולוגיה, אשר ישמשו אותם בחיים ובמקומות העבודה העתידיים. חשיפה זו לכישורים אותנטיים עונה על הקריטריון השני לעבודה משמעותית: הגדרת מטרה משמעותית. מורה הבוחר בשיטה זו מלמד ומעריך באופן מפורש את הכישורים האלה, ונותן הזדמנויות תכופות לתלמידים להעריך את עצמם.
- חקר וחדשנות – In-depth Inquiry and Innovation
תלמידים נוטים לחשוב שפרויקט הוא בעל משמעות רבה יותר אם הם מתבקשים לעשות חקר אמיתי ולא רק למצוא מידע בספרים או באתרי אינטרנט ולהציג אותו על גבי פוסטר. בחקר אמיתי, התלמידים עוקבים אחרי שובל שמתחיל בשאלות שלהם עצמם המוביל לחיפוש משאבים ולגילוי תשובות ובסופו של דבר ליצירת שאלות חדשות, רעיונות לבדיקה ומסקנות. באמצעות חקר אמיתי מגיעה גם חדשנות: תשובה חדשה לשאלת החקר, מוצר חדש, פתרון חדש לבעיה וכדומה. לדוגמה, תלמידים מישיבת אמי”ת אשדוד המציאו מנגנון למניעת השארת תינוקות ברכב במסגרת פרויקט בשיעור על מערכות בקרה ממוחשבות:
בשיטת PBL המורה לא מבקש מתלמידיו פשוט לשכפל מידע מתוך ספר ולהציגו על גבי פוסטר יפה. תרבות השיח והלמידה בכיתה צריכה להיות כזו שמעריכה העלאת השערות, התנסות ופתיחוּת לרעיונות ולנקודות מבט חדשות.
- משוב וגרסאות – Reflection and Revision
גיבוש תהליך לקבלת משוב בפרויקט מוביל ללמידה משמעותית, משום שהוא מדגיש את העובדה שיצירת תוצרים באיכות גבוהה היא מטרה חשובה של העשייה. על התלמידים ללמוד שהניסיונות הראשונים של רוב האנשים לא מסתיימים בתוצר המתאפיין באיכות גבוהה, ושתיקון תכוף הוא תכונה של עבודה בעולם האמיתי. בנוסף למשוב ישיר, המורה צריך לאמן את התלמידים בשימוש בקריטריונים לביקורת על עבודתם של אחרים. מורים יכולים לדאוג לכך שמומחים או חונכים בוגרים ייתנו אף הם משוב על התוצרים.
- הצגה בפני קהל – Public Audience
משימות בית-ספריות הן משמעותיות יותר כאשר הן לא נעשות אך ורק במטרה להציגן למורה או לצורך לימוד למבחן. כאשר תלמידים מציגים את עבודתם בפני קהל, אכפת להם יותר שאיכות התוצר תהיה גבוהה. תלמידים יכולים לבצע משימות שנעשות בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע, ואף ליצור מוצרים ממשיים לשימושם של אנשים מחוץ לביה”ס. לדוגמה, תלמידים מבי”ס אמי”ת מודיעין בנים המציאו מפת פיקניק ההופכת לשקית אשפה, התנסו בפתיחת עסק קטן, פיתחו וייצרו את המוצר, שיווקו ומכרו אותו, ואף זכו בפרס הראשון בתחרות יזמים צעירים בינלאומית לשנת תשע”ז:
מדוע להשתמש ב-PBL כמתודת למידה?
למידה מבוססת פרויקטים היא בעלת ערך לרכישת ידע ומיומנויות כאחד, מאפשרת הבנה עמוקה של תפיסות ורעיונות, ותורמת להפיכת תוכנית הלימודים לרלוונטית ובעלת משמעות. PBL היא אחת מהדרכים המכינות את התלמידים לעולם העבודה המודרני. ביקורת רווחת על מערכת החינוך היא כי התלמיד רוכש בה ידע בהיקף של “טיפה בים” ביחס לגידול המתמשך בכמות הידע הנדרש לבוגר במאה ה-21. תוכניות הלימודים הסטנדרטיות מוסיפות עוד ועוד נושאים והמורים נדרשים “לכסות את החומר” עד לבחינה, כאשר מהתלמידים נדרש בעיקר שינון. מעט מאוד מהידע הזה מוטמע לטווח ארוך. לשיטת ה-PBL יש פוטנציאל להתמודד עם מצב זה: תלמידים שלומדים בשיטה זו, לא רק “מכסים את החומר” אלא עוסקים בפתרון בעיות, ביצירה, במיקום הידע הנרכש בתוך תפיסה רחבה יותר, בהפנמה של הנלמד כתוצאה מהלמידה האקטיבית וברכישת מיומנויות למידה.
תלמידים רבים מתלוננים שהלימודים בביה”ס משעממים. ככל שעולים בגיל, יותר תלמידים משתעממים מיותר נושאים. גם אם השיעור בפני עצמו אינו משעמם, התלמידים אינם מצליחים לראות כיצד הנושא מתקשר לחיים שמחוץ לביה”ס וכיצד הידע שהם רוכשים יתרום להם בעולם האמיתי. בפרויקט טוב, התלמידים חשים שהם עושים משהו משמעותי: הם עובדים על משימה אותנטית, חוקרים נושאים שרלוונטיים לחייהם, עומדים בקשר עם מבוגרים וארגונים בקהילה ומרגישים שמה שהם לומדים קשור לעולם שבחוץ. לעיתים, פרויקט אף עשוי להצית אצל תלמיד את התשוקה לנושא מסוים, ולתת לו את תחושת המסוגלות להגיע להישגים באופן אישי ולהשפיע על הסביבה.
מיומנויות המאה ה-21
על מנת להסתדר בעולם העבודה ולנהל חיים פרודוקטיביים, לא מספיק להיות מצוידים בידע ובמיומנויות בסיסיות. ילדינו צריכים להיות בעלי מסוגלות להמשיך וללמוד באופן עצמאי לאורך כל חייהם (Lifelong Learners), לדעת לאתר, להעריך ולהציג מידע, לעבוד בצוות, לפתור בעיות, להפעיל חשיבה ביקורתית, לנהל משימות מורכבות ולקיים תקשורת עם מגוון אנשים וארגונים. הכישורים הללו מכונים לעיתים קרובות מיומנויות המאה ה-21. רוב בתיה”ס לא אימצו תוכנית לימודים המטפחת מיומנויות אלה. פרויקט מתוכנן היטב הוא אחת מהדרכים הטובות ביותר שבאמצעותן מיומנויות אלו נרכשות.
PBL היא למידה אפקטיבית, וכיום יותר ויותר בתי”ס ומורים מבינים את ערכה. הניסיון מראה שפרויקט מתוכנן ומיושם היטב יכול להתאים לכל סוגי התלמידים בכל טווח הגילאים, מאפשר ללמוד בסטנדרטים אקדמיים ולהבנות אצל התלמידים מיומנויות כמו חשיבה ביקורתית (Critical Thinking), שיתוף פעולה (Collaboration) ותקשורת (Communication). כמו כן הוא מאפשר שימוש בטכנולוגיה באופן המקדם את הלמידה, מקשר את תוכנית הלימודים לחיים האמיתיים, ומקדם מעורבות חברתית והשתתפות אזרחית. בנוסף, מחקרים מראים שלמידה מבוססת פרויקטים מעלה את המוטיבציה של התלמידים ואת המעורבות שלהם בתהליכי הלמידה ומאפשרת לתלמידים מאתגרים להביא לידי ביטוי כישורים מגוונים שאינם דווקא אקדמיים-עיוניים. כמו כן, PBL מעודדת עבודת צוות בין מורים ומאפשרת קשר בין ביה”ס לקהילה.
שינוי תפקיד המורה
תפקידו של המורה בלמידה מבוססת פרויקטים הוא קריטי. מורים שהתחילו ליישם את השיטה ומרגישים בנוח עימה, בדרך כלל יגידו ש”לעולם לא יחזרו ללמד בשיטה המסורתית”. מורים אלה יוצרים קשר אישי וישיר עם התלמידים, נהנים לראות כיצד הם מתקדמים, ומרוצים מהתפקיד החדש שלהם כמנחי למידה. מורה שנהנה להיות מרכז הכיתה עלול לחשוב שהשיטה אינה מתאימה לו, אולם אף שלא ניתן ליישם PBL מבלי לוותר לפחות על חלק מהשליטה ומבלי לאפשר לתלמידים לעשות בחירות משלהם, הרי שגם כאן המורה עדיין נשאר במידה רבה מרכז הכיתה. המורה כמנהל פרויקט אחראי על ניהול תהליכי הלמידה והגדרת הצרכים והמיומנויות; עליו להנחות את התלמידים בתהליך באופן מובנה. משמעות הלמידה במתודת ה-PBL אינה לאפשר לתלמידים לעשות ככל העולה על רוחם. מצופה מהם לגלות עצמאות בלמידתם, אך למורה תפקיד חשוב בתכנון, ניווט, הכוונה והערכה של התהליכים והתוצרים.
ביה”ס שהוביל את מהפכת ה-PBL בחינוך הוא תיכון הייטק היי (High Tech High) בסן דייגו שנפתח בשנת 2000. כיום יש בתי”ס בהשראתו במדינות רבות ברחבי העולם והמגמה לאמץ את מתודת ה-PBL נמצאת בעלייה מתמדת.
סרטון: PBL בשיעור מדעים בבי”ס אמי”ת בנות במודיעין
סרטון: PBL בפעולה בבי”ס תיכון בסיאטל, ארה”ב
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=dFySmS9_y_0[/embedyt]
