[imagemap id="4309"]
אחד השינויים המשמעותיים שקהילה חינוכית לומדת מזמנת, הוא שינוי במרחב הפיזי שבו מתרחשת הלמידה. המבנה האדריכלי וארגון החלל משפיעים על האופן שבו אנחנו פועלים.
הדגם המסורתי של בית הספר מייצג מבנה סמכותני: סידור הישיבה פרונטלי וארגון החלל מתייחס לחינוך כמעשה יעיל המאורגן בדומה לבית חרושת או לגופים ממסדיים של העולם הישן. מבנה זה אינו משרת את התפיסות הפדגוגיות החדשות ואת השינויים בצורות הלמידה שהמאה ה-21 מביאה איתה, ולכן יש צורך לחשוב על תכנון המבנה מחדש.
עקרונות
בבואנו לתכנן את מרחב הלמידה, עלינו לנסח בראש ובראשונה את החזון העומד לנגד עינינו, ברמה הבית ספרית והכיתתית (או שכבתית). עיצוב המרחב הפיזי הוא נגזרת של החזון שלאורו אנחנו פועלים והערכים שברצוננו לקדם.
למשל, אם נרצה לקדם למידה דיפרנציאלית בה כל פרט יוכל ללמוד ולהתפתח בהתאם לכישוריו ולסגנונו, נתכנן מרחב פיזי המאפשר מגוון צורות למידה וישיבה: פינת מחשב, פינת יצירה, פינה רכה (פופים, ספה), מקום לישיבה קבוצתית, מרחב לתנועה פיזית וכדומה.
למידה זו היא פועל יוצא של מגמת הפרסונליות: הרצון לא להשליט על התלמידים סד חיצוני, אלא להנחות את דרכם במסלול התומך בתהליכים המתרחשים בתוך אישיות התלמיד/ה. לחינוך ברוח זו נדרשת אדריכלות של מרחבים פתוחים, המשתפים את התלמידים בתכנון סדר היום שלהם ובקביעת מעשיהם.
בישראל נעשו עד כה מעט שינויים מהותיים ביחס לצורת הלמידה, והמבנה האדריכלי ועיצוב הפנים של הכיתות כמעט ולא עברו שינוי. עם זאת, מחקרים רבים ומגוון התנסויות בעיצוב מרחבי למידה חדשניים בעולם, מוכיחים כי איכות המקום משפיעה על דרכי החשיבה של התלמידים, על המוטיבציה שלהם, על אוצר הדימויים שברשותם ועל אופני הביטוי שלהם.
על אף החשיבות המכרעת שיש למרחב הפיזי, חשוב לציין שהוא אינו עומד בפני עצמו אלא מבטא שינוי ממעלה שנייה. השלב הראשון הוא שינוי תודעתי עמוק באופן שבו תופסים את ההוראה והלמידה בעידן זה: מעבר מלמידה סבילה הרואה במורה את מקור הידע הבלעדי, ללמידה פעילה ואוטונומית המותאמת אישית לכל לומד/ת ומעודדת גמישות, שיתופיות ועבודת צוות.
בהתייחסותנו למרחב תודעתי אנחנו מדגישים שלמידה במרחב פתוח אינה שינוי אדריכלי בעיקרו אלא שינוי תפיסתי, המאפשר לתלמידים ולמורה להיות בתודעה של מרחב, תזוזה, חקירה, גמישות ובחירה. שינוי כזה יכול להתרחש גם בלי שינוי אדריכלי שהרי הצוות החינוכי יכול לארגן מחדש את החלל כרצונו, אך שינוי אדריכלי תומך ברעיון ומאפשר לו לעלות קומה.
אפשר לקבל השראה מגני ילדים: גן הילדים הוא מרחב תודעתי ופיזי המזמן בחירה, אוטונומיה ושיתופיות. הוא מאפשר לכל פרט בו לבטא את עצמו בהתאם לכישוריו, העדפותיו ואישיותו. שגרת היום בגן כוללת מרחבים וחומרים מגוונים: יצירה, משחקי קופסה, משחקים דרמטיים, ספרייה, מתקני חוץ המעודדים תנועה, נגישות למשאבי טבע ומעגלי שיח עם תכנים משתנים. המרחבים מאפשרים לחוות סגנונות למידה שונים ואינטראקציות חברתיות רבות.
מומלץ לראות במרחב הלמידה לא רק סביבה או מרחב פיזי: זוהי תפיסה מתחדשת על מוקד אחריות הלמידה שנתונה בידי הלומד/ת. ייעוד המורה כמקור ידע בלעדי מצטמצם, והמשימה המרכזית היא ללוות את הלומדים בתהליכים אישיים שבהם יהפכו ללומדים אוטונומיים.
המרחב התודעתי הוא מרכיב פסיכולוגי מרכזי של הלומד/ת הנוגע לחתירה מתמדת לשכלול מיומנויות למידה וכישורים, הנוגעים למציאות המפתחת והמשתנה בה אנחנו חיים.
פתחו את הקובץ המצורף כדי לראות כיצד תפיסת המרחב התודעתי החדש תבוא לידי ביטוי בעיצוב האדריכלי בקח"ל: שקיפות, מגוון מאפשר, אקוסטיקה, תאורה, חומרים וטכנולוגיה.
החלל מעצב התנהגות:
לסביבת הכיתה יש השפעה מכרעת על ארבעה היבטים: רגשי, קוגניטיבי, חברתי וסביבתי (אסתטי). לכן שינוי חינוכי ופדגוגי חייב להיות מלווה בשינוי סביבתי.
- סידור המרחב בצורה ברורה.
- כל יחידת לימוד מתחילה ומסתיימת באותו סידור מרחב.
- כשמתכננים יחידת לימוד יש לשים לב לאזורי הישיבה ולהשתמש במגוון האפשרויות.
- בחירת אופן הישיבה הוא הזדמנות לשיח ולמיפוי אישי: מהו המקום הנוח והאיכותי ביותר עבורי? (עשוי להשתנות בתחומי דעת שונים)
- גודל הקבוצה צריך להתאים למשימה כדי לא ליצור עומס מחד ואבטלה סמויה מאידך.
- ארגון קבוצות הלימוד במרחק סביר אחת מהשנייה כדי לא ליצור לחץ.
סדנת צוותים במרחב
סדנת משמעות המרחב
סדנת התנסות במרחב
סדנת התנסות במרחב מצגת מלווה
[imagemap id="4472"]
