[imagemap id="4309"]
לכל ארגון יש סיפור העומד בבסיסו ומהווה את המנוע העיקרי שלו. הסיפור הוא למעשה המגדלור של הארגון, מגדל גבוה המפיץ אור ומסייע בניווט ובמציאת הדרך.
הסיפור של הקח"ל מכיל בתוכו את חזון בית הספר, את ייעודו ואת ערכי הליבה שלאורם הוא בחר ללכת. הסיפור מהווה את המצפן הבית ספרי וכולל את הפעולות, את התהליכים המרכזיים, ואת התוצאות הרצויות של הקח"ל נגזרות ממנו.
הסיפור הוא האמצעי העיקרי שבעזרתו בונים ומקנים תרבות ארגונית והוא תורם לערך השיתופיות בין האנשים והגורמים השונים המעורבים, מגביר את תחושת ההזדהות עם הארגון, יוצר גאוות יחידה ומאפשר לאנשים בו ליזום שינויים ולהניעם, ולחוש שהם חלק ממשהו גדול ושיש ביכולתם לתרום את ה"פרק" שלהם.
למה סיפור?
בני האדם מטבעם מספרים סיפורים. סיפור הוא דרך לחיות את החיים ולהבין אותם. באמצעות הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו ולמאזינים לנו, אנחנו מסבירים, מפרשים ונותנים משמעות לפעולותינו ולעולם. סיפור טוב בכוחו לעורר השראה, והוא מהווה את התמונה הגדולה המחברת בין שלל רעיונות, חלומות ואנשים.
הסיפור של הארגון הוא סיפור דינמי ומתפתח שאינו מחייב רצף מוסדר מראש, ובו-בזמן הוא משמש עמוד שדרה יציב או עוגן קבוע ומחייב.
כשאנחנו כותבים סיפור, אנחנו יוצרים נרטיב משותף וייחודי המתבסס על ערכים, על אנשים, על קהילה ועל היסטוריה, כמו גם על חלומות ועל עתיד משותף שאנחנו מייחלים לנו ולקהילתנו. סיפור טוב, מעבר למקום, לזמן ולאנשים, מהווה תשתית קח"ל איתנה ובעלת חוסן.
למה שלם?
שלם יוצר זהות ברורה ומוגדרת לק"חל, דורש חיבור בין מרכיבים, תפקידים ואנשים באופן היוצר בהירות ואחידות ומאפשר בניית תוכנית עבודה ארוכת טווח, רציפה וכוללת; שלם דורש מבט הוליסטי מערכתי ומתוך כך מעודד פיתוח הוליסטי של הלומד/ת ונוסך תחושת הרמוניה וביטחון; שלם מאפשר לפרט לממש את האני העצמי שלו ולהשתלב במארג הרחב יותר באופן סינרגי, ומסתכל על תמונה רחבה יותר המייצרת הזדמנויות וקשרים חדשים בעלי ערך משמעותי.
עקרונות
לכל קח"ל יש את הסיפור הייחודי שלו שמתקיים מעצם הווייתו. חלקו מודע וחלקו נוצר בתהליכי התפתחות טבעיים. חלקו כתוב ומוגדר מראש וחלקו מתפתח תוך כדי תנועה. הסיפור הרשתי המבוסס על ערכי הרשת, המצפן ו-18 התוצאות, יבוא לידי ביטוי באופן שונה בסיפורי הקחל"ים השונים.
קח"לים שונים נמצאים בשלבים שונים של כתיבת הסיפור שלהם. זהו תהליך חי ודינמי שלעולם אינו מסתיים; תהליך שמתבהר, מתבסס ומתאים את עצמו לצרכים, לאתגרים ולחלומות.
כחלק מתהליכי ההתפתחות יש לעצור, לבחון ולדייק את הסיפור של הקח"ל מעת לעת, כמו גם לבחון כיצד מכלול העשייה החינוכית נובעת מהסיפור וכיצד היא מבססת ומפתחת אותו.
זהו תהליך שיתופי שנכון שיכלול שותפים רבים ככל האפשר – מנהיגות הקח"ל, מורים, תלמידים והורים, ולעיתים גם גורמים נוספים באקוסיסטם בהתאמה למנהל/ת הקח"ל, לתפיסה ולמציאות. ככל שיותר אנשים יהיו שותפים לכתיבת הסיפור, כך הוא יהיה בהיר ושלם יותר ובאי הקח"ל ירגישו שייכות ומשמעות ויהיו מחויבים לו ומגויסים אליו.
בכתיבת הסיפור יש להתייחס לערכי הרשת והקח"ל, וכן לשלוש הזירות של קהילה חינוכית לומדת. אופן העשייה בשלוש הזירות נובע מהסיפור הבית ספרי, והחיבור ההרמוני בין הזירות השונות יוצר את הסיפור של השינוי המערכתי הכולל.
בשלב הראשון חשוב שהכתיבה תהיה נרטיבית ותכלול תיאור גדוש. כל חלק בסיפור הוא בבחינת אבן דרך בכתיבת הסיפור הכולל, היכול להיות חלק מהתהליך אך יכול גם לעמוד בפני עצמו. כולם יחד בסופו של דבר יוצרים את סיפור הקח"ל.
"כל מי שיש לו לָמָּה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך" (פ' ניטשה)
- בירור נקודת המוטיבציה: מה הצורך בכתיבת הסיפור?
- הצפת כיווני התפתחות אפשריים ובחינתם: מהי העלילה המרכזית של הסיפור?
- זיהוי ואיתור השותפים: מיהן הדמויות הראשיות ודמויות המשנה בסיפור?
- כתיבת הסיפור: בניית מתווה הכתיבה ותכנון היישום בעזרת מפה הכוללת התייחסות לחלום, לחזון ולערכים.
- ביטוי ב-3 הזירות: קהילה/חינוכית/לומדת
- איך נראה הסיפור מעיני
תלמיד/מורה/הורה
[imagemap id="4457"]
