רחל כהן-כגן (1888-1982)
רחל כהן-כגן (לוברסקי) הייתה חברת כנסת ויו”ר ויצו ישראל. כגן היא אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות יחד עם גולדה מאיר.
רחל עלתה לארץ מאודסה אחרי מלחמת העולם הראשונה, התגוררה בירושלים והייתה חברה ב”הסתדרות הנשים העבריות”. היא הייתה פעילה פוליטית מיום הגעתה לארץ: חברת עיריית חיפה ומחזיקת תיקי רווחה וחינוך, החליפה את הנרייטה סאלד כחברת הוועד הלאומי, תפקיד שהביא אותה להיות מהחותמים על מגילת העצמאות ולכהן כחברה במועצת המדינה הזמנית.
כהן-כגן נבחרה לכנסת הראשונה כנציגת ויצו, ופעלה בכנסת לקידום שוויון לנשים: החרפת הענישה על אלימות גברים בתוך המשפחה, פתרון למסורבות גט, שירות נשים בצה”ל כולל פתיחת תפקידי הלוחמה, והגדלת הייצוג הנשי בכנסת.
אחת הפעולות המשמעותיות שכהן-כגן הייתה שותפה בהן היתה הקמת מוסדות ‘טיפת חלב’, שהחלו להיפתח ברחבי הארץ כבר בשנות ה-20. המרכזים סיפקו בתחילה חלב לתינוקות כדי למשוך אמהות לשפר את תזונת הילדים, ומכאן שמם. בהמשך הם הוסיפו שירותים רבים לאמהות צעירות ולתינוקות, דוגמת חיסונים, ייעוץ בנושאי תזונה, בדיקות התפתחות ועוד. ‘טיפת חלב’ נמנית בין מוסדות הרווחה הרבים שנפתחו בארץ ישראל, והייתה מאבני היסוד של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל הצעירה.
רחובות על שמה קיימים בחיפה, רעננה וראשון לציון.