גאולה כהן
גאולה כהן נולדה בתל אביב ב-י’ בטבת התרפ”ו-דצמבר 1925. אביה, יוסף, עלה לארץ מתימן בשנת תרס”ה-1905, ונמנה עם מייסדיה וראשיה של התאחדות התימנים בארץ. אמה, מרים, נולדה בירושלים העתיקה. בשנת 1943 הצטרפה גאולה לארגון “לוחמי חירות ישראל”, לח”י, ועקב כך גורשה מסמינר לוינסקי שבו למדה.
בשל היותה נרדפת על ידי הבולשת הבריטית עזבה ב-1945 את בית הוריה וירדה למחתרת. בלח”י מילאה תפקידים רבים, אבל בעיקר שימשה הקריינית הראשית של תחנת השידור המחתרתית. היא נעצרה בעת שידור חי בפברואר 1946, נדונה לתשע שנות מאסר, ונכלאה בבית הסוהר לנשים בבית לחם. גאולה כהן עשתה שני ניסיונות בריחה מהכלא. בראשון נפצעה ונכשלה, ובשני הצליחה, וחזרה לפעילות בלח”י ונישאה לעמנואל הנגבי, שהיה ממפקדי המבצעים החשובים בארגון.
לאחר הקמת המדינה למדה גאולה כהן באוניברסיטה העברית וסיימה תואר שני במקרא, בספרות ובפילוסופיה.
בשנת 1960 הוציאה לאור את ספרה הראשון, “סיפורה של לוחמת”, שראה אור עד היום במהדורות רבות ותורגם לשפות רבות. בשנות השישים היא הייתה חברת מערכת העיתון “מעריב”, ובעלת תכנית שבועית ב”קול ישראל”.
גאולה כהן הייתה פעילה ומפעילה במאבק למען עליית יהודי ברית המועצות. עם ייסודה של תנועת “גוש אמונים” נטלה גאולה כהן חלק פעיל במאבק למען ההתיישבות היהודית בשומרון, ביהודה ובחבל עזה.
גאולה כהן כיהנה בכנסת במשך 19 שנים ברציפות. היא הקימה בכנסת את ועדת העלייה והקליטה ועמדה בראשה. לאחר פרישתה מן הליכוד בשנת 1978 בשל התנגדותה להסכמי קמפ-דייויד, הייתה בין מייסדי תנועת התחייה. בכנסת הייתה חברת ועדת חוץ וביטחון, והישגה הגדול היה חקיקת “חוק יסוד ירושלים” שנחקק בשנת 1980 ברוב סוחף. החוק קובע כי “ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל”. יחד עם חבר הכנסת משה שמיר פעלה גאולה כהן גם לחקיקת “חוק הגולן”. בימי המאבק נגד עקירת יישובי ימית בסיני עברה להתגורר בימית כדי לסייע למתיישבים. יחד עם חברת הכנסת עדנה סולודר ייסדה בשנת 1987 את שדולת הח”כים למען יהונתן פולארד, ושתיהן היו הראשונות שביקרו אותו ואת רעייתו בכלאם בארה”ב והעלו בכנסת ב-1990 את הדרישה להעניק להם אזרחות ישראלית – תביעה שנענתה רק חמש שנים מאוחר יותר. כיו”ר ועדת הקליטה והעלייה הייתה גאולה כהן מעורבת במאבק למען העלאתם וקליטתם של עולי אתיופיה. בספטמבר 1990, כשהגיעו ידיעות קשות על סבלם של יהודי אתיופיה במחנות באדיס אבבה, נסעה לאתיופיה כסגנית שר המדע, נפגשה שם עם שרי הממשלה ותרמה תרומה חשובה ל”מבצע שלמה”, שהחל חודשים לאחר מכן.
גאולה כהן היתה כלת פרס ישראל לשנת תשס”ג. היא נפטרה בדצמבר 2019.
[עובד מתוך אתר פרסי ישראל]