אילן רמון האסטרונאוט הישראלי הראשון (1954 – 2003)
אילן רמון (וולפרמן) נולד ברמת-גן להורים ניצולי שואה. בהיותו בן 8 עברה המשפחה להתגורר בבאר שבע. כשהיה בן 15 שמע אילן הנער את המילים מהירח: “צעד קטן לאדם, צעד עצום לאנושות”. מילים אלו של ניל ארמסטרונג ב- 1969, הובילו את רמון להודיע לחבריו: אני אהיה אסטרונאוט. שירותו הצבאי של אילן רמון לווה בנחישות, הוא התגייס לקורס טייס על אף בעיה בריאותית וסיים אותו בהצטיינות. רמון שירת כטייס קרב וב-1981 השתתף בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק. לאחר שחרורו הוא סיים תואר בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא. ב-1988 חזר לחיל האוויר ושירת כמפקד טייסת F16 וראש מחלקת אמצעי לחימה.
לאחר מבחנים ומיונים רבים, ולאור ניסיונו, כישוריו וערכיו, נבחר רמון ב-1997 להשתתף במשימה של מעבורת החלל “קולומביה”, במסגרת הסכם שיתוף פעולה שנחתם בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל של ארה”ב (NASA). זה היה הצעד האחרון בהגשמת החלום של רמון: במתקן האימונים לאסטרונאוטים במרכז החלל בארה”ב, שם שהה עם אשתו רונה וארבעת ילדיהם, הוא התאמן ארבע שנים וחצי לקראת תפקידו כמומחה מטען במשימה על גבי מעבורת החלל “קולומביה”.
ה”קולומביה” שוגרה ב-16 בינואר 2003 כשעל סיפונה רמון ועוד שישה אסטרונאוטים. המעבורת שהתה בחלל 16 ימים, שבמהלכם נערכו בה ניסויים מדעיים ללא הפסק: אנשי הצוות נחלקו לשני צוותים ועבדו במשמרות – האחד ביצע ניסויים בשעה שהצוות השני נח, אכל וישן. בסך הכול ערכו אנשי הצוות 80 ניסויים מדעיים. ב-1 בפברואר 2003, לאחר שהשלימה את משימותיה, החלה המעבורת את דרכה חזרה לכדור הארץ. בכניסה לאטמוספירה, התפרקה המעבורת בשל תקלה וכל אנשי צוותה נספו. אילן רמון הותיר אחריו רעיה וארבעה ילדים. הוא קבור בבית העלמין בנהלל.