מנחם בגין
ראש הממשלה השישי ושר הביטחון השביעי של מדינת ישראל. חתן פרס נובל לשלום (1978).
הצטרף לתנועת בית”ר ועמד בראש התנועה בפולין . בשל פעילותו הציונית נכלא על ידי הסובייטים והושם במחנה עבודה, ממנו שוחרר ואולץ להתגייס לצבא “פולין החופשית” בפיקודו של הגנרל הפולני אנדרס. כחייל בצבא זה הגיע לארץ.
ממקימי האצ”ל ומפקדו. הכריז על מרד מזוין נגד בריטניה והיה נציג האצ”ל במפקדת “תנועת המרי העברי”. במהלך שנות המאבק במנדט הבריטי הנהיג את פעולות האצ”ל, ובכללן הפריצה לכלא עכו לשחרור עצירי המחתרות ופיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. היה על סיפון ה”אלטלנה”, כשהתקרבה לחופי תל אביב ביוני 1948.
ב-1948 ייסד את תנועת “החרות” וכיהן כיושב ראש שלה. היה חבר כנסת, החל מהכנסת הראשונה, מטעם “החרות”, גח”ל, ו”הליכוד” . במאי 1967 היה מיוזמיה של ממשלת הליכוד הלאומי והתמנה בה לשר בלי תיק.
התמנה לראש ממשלה השישי של מדינת ישראל (1983-1977). במסגרת זו, חתם על הסכם השלום (1979) עם מצרים בתמורה לפינויו המלא של חצי האי סיני. לאחר התפטרותו של שר הביטחון ויצמן, התמנה לשר הביטחון השביעי.
כראש ממשלה קידם את חוק רמת הגולן במסגרתו הוחלו “המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה” ברמת הגולן. בנוסף, קידם ואישר את הפצצת הכור הגרעיני בעיראק (יוני1981) ויצא למלחמת של”ג כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים בלבנון
בספטמבר 1983 התפטר מראשות הממשלה.