חיים ויצמן הנשיא הראשון של מדינת ישראל
חיים ויצמן נולד ב-27 בנובמבר 1874 בעיירה מוטול שבבלארוס. הוא היה ילד שלישי במשפחה בת 15 ילדים.
בקונגרס הציוני השישי בשנת 1903 היה בין הצירים שהתנגדו בחריפות לתוכנית אוגנדה (יישוב יהדות העולם במושבה הבריטית במזרח אפריקה)שהעלה הרצל. שנת 1907 ביקר לראשונה בארץ ישראל.
היה ד”ר לכימיה ובשנת 1915 כשהיה ראש מעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי בלונדון מצא דרך ביו-כימית יעילה יחסית לייצר אצטון.
ויצמן היה דמות ובולטת בתנועה הציונית ובשנת 1919 ייצג יחד עם נחום סוקולוב ומנחם אוסישקין את התנועה הציונית בועידת השלום בפאריס, שעיצבה את העולם שאחרי מלחמת העולם השניה.
בקונגרס הציוני ה-12 בקרלסבד, נבחר ויצמן לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בתפקידו זה ייצג את התנועה הציונית בעולם ואת היישוב העברי אל מול שלטון המנדט הבריטי.
ויצמן תבע מועדת פיל, שנשלחה לארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט, כי יינתן בארץ מקלט למליוני היהודים הנרדפים בעולם והציע לראשונה את חלוקת הארץ בין היהודים לערבים. בעת מלחמת העולם השנייה פעל להקמת הבריגדה היהודית. ויצמן תבע להכריז על הקמת המדינה מיד לאחר שהבריטים יעזבו את גבולות הארץ.
ב-1949 נבחר לכהן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל והושבע לתפקיד ב-17 בפברואר. למרות שהיה כבר חולה, גילה התעניינות מתמדת בענייני המדינה, אך כמעט שלא השתתף בהחלטות בדבר מדיניותה.
חיים ויצמן נפטר ב-9 בנובמבר 1952, כ”א בחשון תשי”ג, ונטמן על פי בקשתו בגן ביתו שברחובות, במתחם מכון ויצמן למדע הקרוי על שמו.
