אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית (1858-1922)
אליעזר (פרלמן) בן יהודה נולד בליטא לבית חרדי-חסידי. בן 5 נתייתם מאביו ונשלח ללמוד בישיבה. בגיל 17 התוודע לרעיון התחייה של עם ישראל בארץ ישראל והחליט להקדיש עצמו למטרה זו. הוא שינה את שמו לבן יהודה והחל בפעילות פוליטית.
בשנת 1878 נסע לפריז ללמוד רפואה, אך לאחר שלוש שנים נטש את לימודיו. בשנת 1880 נסע לאלג’יר כדי להירפא ממחלת השחפת. שם כתב מאמרים לעיתונים העבריים “שחר” ו”חבצלת”, במאמרים אלו דרש ללמד בעברית. בשנת 1881 עלה לארץ ללמוד בבית מדרש למורים “כל ישראל חברים”. באותה השנה נשא לאישה את דבורה יונס. ביחד הם הקימו את הבית העברי הראשון. בנם בן ציון, אשר לימים שינה את שמו לאיתמר בן אב”י היה הילד העברי הראשון שעברית היא שפת אמו.
בן יהודה ומשפחתו חיו בדלות. הם הוחרמו ונרדפו על ידי החברה האורתודוקסית, אשר ראתה בניסיונותיו להחיות את העברית חילול הקודש. החרדים דיווחו לשלטונות התורכיים שבן יהודה מעודד בעיתונו למרוד נגד השלטון, הוא נעצר וישב במאסר. למרות זאת המשיך לכתוב בכתב העת הספרותי “חבצלת” ובעיתון השבועי “הצבי” תוך שהוא ממשיך להמציא מילים בשפה העברית. בזמן זה ייסד את עיתון הילדים “עולם קטון”.
אשתו דבורה מתה בשנת 1891 ממחלת השחפת, כשהיא מותירה אותו אלמן עם ילדים קטנים. גיסתו חמדה לבית יונס הציעה לו את עזרתה. היא הגיעה לארץ ונישאה לו. היא למדה עברית במהירות ואף עזרה לו בכתיבה ובעריכה.
בשנת 1919 פנה בן יהודה לנציב העליון הבריטי בארץ, הרבט סמואל בבקשה שיכריז על השפה העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות בארץ ונענה בחיוב. בן יהודה ייסד את “ועד הלשון” שלימים הפך ל”אקדמיה העברית ללשון”. הוא שקד על הרחבת המילון השלם: “מילון הלשון העברית הישנה והחדשה”. במסגרת שאיפתו להרחיב את אוצר הספרים בעברית בן יהודה תירגם ספרים קלאסיים כמו הספר “סביב העולם בשמונים יום” לז’ול וורן, עיבד את הספר “עלובי החיים” להוגו וגם כתב את המחזה “החשמונאים”, אחד המחזות העבריים הראשונים שהוצגו בארץ ישראל.
[מעובד מספריית מטח]
