DR. THEODOR HERZL.חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, במרפסת בבאזל, שוייץ.
בנימין זאב הרצל נולד בבודפשט. משפחתו הייתה מתבוללת, אך לא הסתירה את מוצאה היהודי ואף שמרה על מנהגי המסורת. הרצל קיבל חינוך יהודי, ואף נערך לו טקס בר-מצווה. מאוחר יותר למד בבתי-ספר ברוח ה”השכלה” היהודית-גרמנית.
ב- 1878 עברה משפחתו לוינה, בה רכש השכלה במשפטים, אולם במהרה זנח את עבודתו כמשפטן לטובת העיתונות, הספרות והמחזאות. כיהודי שחי בממלכה האוסטרו-הונגרית, שהייתה רב-לאומית, הכיר הרצל רעיונות לאומיים של עמים, שחיו בממלכה ושאפו לשחרור לאומי. לאנטישמיות התוודע הרצל בשלבים שונים של חייו, הוא חש באנטישמיות באופן אישי בהיותו חבר באגודת הסטודנטים ‘אלביה’, ולימים התפטר ממנה על רקע זה.
הרצל סיקר את משפט דרייפוס מטעם העיתון ‘נייה פרווה פרסה’, והושפע עמוקות ממנו. במהלך המשפט הבשילה בו ההכרה, כי האנטישמיות היא המקור העיקרי לבעיית היהודים בגולה, וגרמה למפנה בגישתו של הרצל לפתרון הבעיה היהודית. הוא הבין, כי האנטישמיות קיימת בכל מקום שבו נמצאים יהודים, והאמין, כי הפתרון לכך הוא הקמת מדינה יהודית.
אמונתו של הרצל בצורך להקים מדינה יהודית סללה את הדרך לפתרון מעשי. תחילה ניסה לעניין בעלי הון בתוכניתו. הוא פנה לברון הירש, שסייע ליהודים להתיישב בארגנטינה, אך נדחה על הסף. לפיכך, החליט לפרסם את תוכניותיו בחוברת ‘מדינת היהודים’ (1896), ולהפיץ את רעיונותיו בעיתון שייסד ב- 1897 ‘די ולט’ (העולם). בשלב הראשון פעל לבדו. הוא נפגש עם הסולטן התורכי, וביקש לעניין אותו ברכישת צ’ארטר להתיישבות יהודית בארץ-ישראל. לתוכנית הזאת ביקש את תמיכתם של מנהיגי הקהילה היהודית בבריטניה ואת מימונו של הברון רוטשילד. משנדחה על-ידם החליט הרצל לפנות לציבור היהודי ויזם את כינוס הקונגרס הציוני של נציגי הציבור היהודי.
ב- 29-31 באוגוסט ב- 1897, התכנס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, ובמהלך דיוניו נוצרה תשתית רעיונית לתנועה הציונית. הרעיונות האלה באו לידי ביטוי בתוכנית, שקראה “לרכישת מקלט בטוח במשפט גלוי לעם היהודי בארץ.” הרצל היה יושב-הראש של שישה קונגרסים, בהם הוקמו מוסדות התנועה הציונית ועוצבה התוכנית הציונית.
ב- 1904 נפטר הרצל, כשהוא משאיר אחריו חזון ותשתית ארגונית לביצועו. בצוואתו ביקש להיקבר בארץ-ישראל. ואכן, באוגוסט 1949 הועלו עצמותיו ארצה, והוא נקבר בהר הנושא את שמו: הר הרצל.