ההתנתקות
בשנת תשכ”ט (1970) קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה על הקמת היאחזויות נח”ל ברצועת עזה, היא גוש קטיף. בעקבות החלטה זו הוקמו 21 ישובים שבהם חיו קהילות מגוונות, נוצרו חיי תורה ותרבות עשירים ופותחה חקלאות מיוחדת לחבל ארץ זה. בניהם- גני טל, גדיד, כפר דרום ועוד.
תוכנית ההתנתקות ב-קיץ 2005 כללה את פינוי היישובים וכוחות צה”ל שברצועת עזה לגבולות הקו הירוק ומסירת השליטה ברצועה כולה לרשות הפלסטינית, יחד עם פינוי ארבעת היישובים מבודדות ומוצבי צה”ל בצפון השומרון, מבלי למסור את השליטה בהם לרשות. את התוכנית יזם והוביל ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון.
הפינוי החל ב-15 באוגוסט (מוצאי ט’ באב), כשפינוי האזרחים הושלם בשמונה ימים ופינוי צה”ל מהרצועה הושלם ב-11 בספטמבר. למחרת היום נערכו ברצועה וביישובים החרבים חגיגות פלסטיניות המוניות ורוב בתי הכנסת שננטשו הושחתו ונשרפו. בצפון השומרון הסתיים הפינוי בפינוי מחנה דותן ב־22 בספטמבר. עם סיום ביצוע התוכנית החל תהליך ארוך של שיקום המפונים. ערב ההתנתקות התגוררו ב-21 יישובים בחבל עזה כ-8,600 יהודים.
תוכנית ההתנתקות הייתה שנויה במחלוקת עזה, ועמדה בניגוד להצהרותיו של שרון טרם היבחרו, שרון נחשב היה אבי ההתנחלות, על תרומתו הרבה להקמת היישובים ביהודה ושומרון.
שרון העמיד למשאל בקרב מתפקדי הליכוד, אשר דחו את התוכנית, אולם שרון המשיך ביישומה. הוא סירב להצעה להעמיד את התוכנית למשאל עם. לאחר מאבק ממושך בממשלה ובכנסת אושר החוק ליישום התוכנית בקריאה שלישית ב-16 בפברואר 2005 ברוב של 61 תומכים מול 40 מתנגדים ו-5 נמנעים. הטיפול במפוני ההתנתקות לקה במחדלים רבים, וועדת החקירה הממלכתית שדנה בסוגיה קבעה כי הממשלה כשלה כישלון חמור בטיפולה במפונים.
משרד החינוך קבע את התאריך כ”ב בשבט כיום הנצחת גוש קטיף