שחרור הכותל
ביום כ”ח באייר תשכ”ז – 1967, ב”מלחמת ששת הימים”, שוחרר חלקה ירושלים המזרחי של ירושלים משלטון ירדן – ובכלל זה העיר העתיקה, הר הבית והכותל המערבי. מאז מלחמת השחרור מנעה ממלכת ירדן מיהודים לגשת אל הכותל המערבי. לאחר 19 שנה של שלטון ירדני בחלק המזרחי של העיר, הפכה ירושלים להיות עיר מאוחדת תחת שלטון ישראלי. יום זה נקבע כיום חג במדינת-ישראל – “יום ירושלים”.
במלחמת השחרור התנהלו קרבות קשים על ירושלים בין הכוחות הערביים לבין כוחו הישוב היהודי. בקרבות אלה נפרץ המצור על ירושלים, אבל העיר העתיקה, לב לבה של ירושלים, נשארה נצורה. ביום 28 בחודש מאי 1948 נפלה העיר העתיקה, והמגינים המעטים שנותרו בה נלקחו בשבי לירדן.
ירושלים נחלקה לשנים: העיר המערבית – החדשה, בידי ישראל, והעיר המזרחית – ובתוכה העיר העתיקה והמקומות הקדושים, נשארה בשלטון ירדן. כל התקופה בה שלטו הירדנים בירושלים המזרחית, לא יכלו אזרחי ישראל להגיע אל הכותל המערבי והמקומות המקודשים ליהדות בחלק זה של העיר. במלחמת ששת הימים הצטרפה ירדן אל מצרים וסוריה ופתחה בהתקפה על מדינת ישראל. כתגובה פרצו כוחות צה”ל לעיר העתיקה בכ”ח באייר, ושחררו את כל ירושלים.
המערכה על ירושלים ב”מלחמת ששת הימים” הייתה קשה ביותר, וגבתה מחיר כבד בחללים ופצועים מקרב הלוחמים. קרבות בין חיילי צה”ל ללוחמי הלגיון הירדני נערכו בגבעת-התחמושת, הר-הזיתים, הר הצופים וסמטאות העיר העתיקה. הרגע הגדול של מלחמת ששת הימים היה בעת פריצת שער-האריות, שבחומת העיר העתיקה, על ידי חטיבת הצנחנים, והנפת דגל ישראל מעל הכותל-המערבי.
עם שחרורו הגיע אל הכותל המערבי הרב הצבאי הראשי הרב גורן ויחד עם הלוחמים ברך ברכת “שהחיינו” ותקע בשופר. אחר כך הגיעו גם מפקד חטיבת הצנחנים מרדכי גור, הרמטכ”ל יצחק רבין ושר-הבטחון משה דיין, ואת פניהם קיבלו מאות הלוחמים בשיר “ירושלים של זהב”, שחובר על ידי נעמי שמר מספר ימים לפני המלחמה והפך להיות לסמל שחרור ירושלים. יום שחרור ירושלים נקבע כיום חג בישראל. מציינים אותו בטקסים חגיגיים ובאזכרות לנופלים באתרי הקרבות – בגבעת התחמושת ובכותל-המערבי. הרבנות הראשית בישראל קבעה סדר תפילה מיוחד ליום זה הכולל אמירת “הלל שלם”.