מבצע אנטבה ויוני נתניהו
ב-27 ביוני 1976 נחטף מטוס אייר-פראנס, שהמריא מנתב”ג, על ידי מחבלים ערבים וגרמנים. ל המחבלים הנחיתו את המטוס באנטבה שבאוגנדה. נשיא אוגנדה אידי אמין, תיאם את מהלכיו עם המחבלים, וקיבל אותם בזרועות פתוחות. החטופים הוחזקו בטרמינל הישן של שדה התעופה, תחת שמירה של המחבלים ושל הצבא האוגנדי. המחבלים דרשו שישראל תשחרר עשרות מחבלים כלואים, ואיימו שאם לא יוצאו החטופים להורג.
יוני נתניהו קיבל פקודה לתכנן את את חלקה של סיירת מטכ”ל במבצע לשחרור החטופים באנטבה ולהכין את אנשיו לפעולה זו. תפקידה של היחידה היה להשתלט על הטרמינל הישן – לשחרר את החטופים, להרוג את המחבלים, להילחם בצבא האוגנדי, ולמנוע את הגעתן של תגבורות אוגנדיות למקום, בשעה שהחטופים וחיילים אחרים יוטסו מאנטבה.
ב-3 ביולי המריא הכוח הישראלי בארבעה מטוסי הרקולס משארם-א-שייך לכיוון אפריקה. בדיוק בחצות, על פי שעון אוגנדה, נחת מטוס זה בשדה-התעופה של אנטבה. יוני ואנשיו, שנסעו ב”מרצדס” ושני ג’יפי לנדרובר, מתוך מטרה להתחזות לכוח אוגנדי, ירדו מן המטוס ונעו לכיוון הטרמינל הישן, שבו הוחזקו החטופים.
תחילה נוצר מגע עם שומרים אוגנדיים, ואחריו התפתח קרב קצר עם המחבלים ועם חיילים אוגנדיים נוספים. המחבלים, ששמרו על החטופים, חוסלו במהירות. בזמן הקרב, נפגע יוני מכדור קלצ’ניקוב בחזהו בזמן שנע קדימה. הוא שכב פצוע אנושות מול אולם החטופים. המבצע הסתיים בהצלחה גדולה: החטופים שוחררו ובישראל הייתה תחושת גאווה גדולה. תחושה של ערבות ההדדית וגבורה. ניסיונות הצוות הרפואי להחיות את יוני לא נשאו פרי. יוני נפטר בכניסה למטוס הפינוי.
יוני היה היחיד מן הכוח הישראלי שנהרג, חייל נוסף נפצע קשה בטרמינל החדש, ושלושה מתוך 106 החטופים נהרגו במהלך חילופי האש עם המחבלים; חטופה רביעית הוצאה להורג למחרת על-ידי אנשיו של אידי אמין.
יוני נטמן בהר-הרצל, לצד רמטכ”ל מלחמת יוה”כ, דוד אלעזר. אלפים היו נוכחים בהלוויתו.
