תנועת המרי
החל משנת 1945 החליטו המחתרות העבריות לשלב כוחות במאבק כנגד הבריטים. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה לא אִפשרו הבריטים לעולים יהודים להיכנס לארץ, ואז הוחלט להקים ארגון, שיתאם את הפעולות השונות נגדם. לתיאום פעולות המחתרות השונות הוקמה ועדה אזרחית בשם “ועדה X”, שהורכבה משישה חברים – נציגי הזרמים הפוליטיים השונים. כל פעולה הובאה לאישור בפני הועדה מבלי לציין במדויק את פרטיה.
באוקטובר 1945 בוצעה הפעולה הגדולה הראשונה של “תנועת המרי העברי”. כוח של הפלמ”ח שחרר 200 מעפילים ממחנה המעצר בעתלית, שאותם תכננו הבריטים לגרש מהארץ.
במשך שנות קיומה של “תנועת המרי העברי” בוצעו פעולות רבות נגד הבריטים, שהבולטות שבה היו פיצוץ מסילות ברזל ותחנת רכבת ב”ליל הרכבות”, התקפה על בתי המלאכה של הרכבת, פיצוץ מטוסים בריטיים בשדות תעופה ברחבי הארץ, התקפות של תחנות משטרה בריטיות, פיצוץ תחנת הרדאר על הר הכרמל, פיצוץ 11 גשרים ב”ליל הגשרים” ופיצוץ מלון “המלך דוד”.
הנהגת ארגון “ההגנה” החליטה באוגוסט 1946 להפסיק לפעול במסגרת “תנועת המרי העברי” בעקבות פעילותו של השלטון הבריטי כנגד פעילי המחתרות והפיצוץ במלון “המלך דוד”, שגרם למותם של חפים מפשע. “תנועת המרי העברי” פורקה, וכל מחתרת המשיכה בפעילותה בנפרד.
דקותיים – תנועת המרי העברי