רשת אמי״ת

אֲתָר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִיים
שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן – מַה קָּרָה בְּכִתָּה?

מַה קָּרָה בְּכִתָּה?gossip

הַסִּפּוּר שֶׁתִּקְרְאוּ קָרָה בְּכִתָּה ד’.
girlcry

בַּהַפְסָקָה נִשְׁאֲרוּ בַּחֲדַר הַכִּתָּה רַק יוֹסִי, רַחֲמִים אוּרִי וְדָוִד .
לְיַד אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹנָה וּמַסְתִּירָה אֶת פָּנֶיהָ. הִיא בּוֹכָה.
note בְּרֶקַע שׁוֹמְעִים אֶת הַיְּלָדִים אוֹמְרִים: – שָׁמַעְתִּי אֵיךְ יוֹסִי אוֹמֵר לְיוֹרָם…
– וְיוֹרָם אוֹמֵר לְדָנִי…
– אֲנִי
שָׁמַעְתִּי מֵרָמִי . לֹא רָצִיתִי לְסַפֵּר, אַךְ רְאוּבֵן נִדְנֵד לִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשִּׁעוּר;
נוּ, מַה כְּבָר יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת? כָּתַבְתִּי 
פֶּתֶק וּמָסַרְתִּי לוֹ… 

 girlsלְפֶתַע צִיּוֹנָה קָמָה וְאָמְרָה:
“כֻּלָּם יוֹדְעִים, עַכְשָׁו כֻּלָּם יוֹדְעִים.” וּפִתְאוֹם הִיא קָמָה וְיָצְאָה.
נִשְׁמַע הַצִּלְצוּל. הַיְּלָדִים חוֹזְרִים לַכִּתָּה.
גַּם הַמּוֹרֶה כְּבָר נִמְצֵאת בְּכִתָּה וְשׁוֹאֶלֶת:
“מַדּוּעַ צִיּוֹנָה בָּכְתָה? מַדּעַ בָּרְחָה? מִי פָּגַע בָּהּ כָּל-כָּךְ?”
talk (1)בְּכִתָּה מִשְׂתָּרֶרֶת דְּמָמָה.
 לְפֶתַע יוֹסִי אוֹמֵר:” לֹא, לֹא אָמַרְנוּ לָהּ שׁוּם דְּבַר”.
רוֹנִית אוֹמֶרֶת:”דִּבְּרוּ עָלֶיהָ”.
דָּוִד מוֹסִיף:”הָיָה גַּם פֶּתֶק”.
וְאָז מִישֶׁהוּ אוֹמֵר:” אֲנִי סִפַּרְתִּי רַק לְדוֹרִית…”
וּמִישֶׁהוּ אַחֵר אוֹמֵר:” אֲנִי רַק לְדָנָה…”
-“אֲנִי סַךְ הַכֹּל קָרָאתִי וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת הַפִּתְקָה לִשְׁלֹמֹה …”
-“מַה שֶּׁנָּתְנוּ לִי, אֲנִי חַיָּב לְהַעֲבִיר הָלְאָה”.
handsכְּשֶׁהַמּוֹרָה שָׁמְעָה מָה הַיְּלָדִים אָמְרוּ הִיא שָׁאֲלָה:
“מִי שָׁמַע אוֹ קָרָא מֵהַפֶּתֶק אֶת הַדְּבָרִים עַל צִיּוֹנָה?”
22 אֶצְבָּעוֹת הוּרְמוּ.

אָז הַמּוֹרָה צִיְּרָה עַל הַלּוּחַ אֶת הַתְּמוּנָה הַזֹּאת וְאָמְרָה:arrow
דִּבּוּר רַע דּוֹמֶה לְחֵץ . לְחֵץ מִקֶּשֶׁת.
“כֵּיוָן שֶׁיָּרָה אוֹתוֹ וְהָלַךְ… אֲפִלּוּ מְבַקֵּשׁ לְהַחְזִיר (אֶת הַחֵץ) אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְזִיר.” (מדרש שוחר טוב ק”כ, ד’)

 
kita
“מַה יֵּשׁ?” אָמְרָה רוֹנִית: “לֹא הִכֵּינוּ אוֹתָהּ, לֹא דָּחַפְנוּ אוֹתָהּ, לֹא לָקַחְנוּ לָהּ שׁוּם דָּבָר; סַךְ הַכֹּל קְצָת דִּבַּרְנוּ וְהֶעֱבַרְנוּ פֶּתֶק! זֶה הַכֹּל.”
 

pencil5 עָנוּ עַל הַשְּׁאֵלוֹת הַבָּאוֹת:

question
רוֹנִית אָמְרָה:”לֹא הִכֵּינוּ אוֹתָהּ, לֹא דָּחַפְנוּ אוֹתָהּ, לֹא לָקַחְנוּ לָהּ שׁוּם דָּבָר; סַךְ הַכֹּל קְצָת דִּבַּרְנוּ וְהֶעֱבַרְנוּ פֶּתֶק! זֶה הַכֹּל.”
מַה הֱיִיתֶם אוֹמְרִים לְרוֹנִית איִלּוּ הָיְתָה לוֹמֶדֶת בְּכִתַּתְכֶם?