רשת אמי״ת
אֲתָר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִיים
רֹאשׁ הַשָּׁנָה – מִנְהָגֵי הַחַג: מַאַכְלֵי עֵרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה
קִרְאוּ בקיצור שולחן עָרוּךְ עַל מִנְהֲגֵי עֶרֶב הַחַג:
(סִימָן קכ”ט סָעִיף ט)
בסעודת הַלָּיְלָה נוהגין לַּעֲשׂוֹת סִימָנִים לְשָׁנָה טוֹבָה. טוֹבֵלין פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בַּדְּבַשׁ, וְאַחַר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת, אוֹמֵר: “יְהִי רָצוֹן שתחדש עָלֵינוּ שִׁנָּה טוֹבָה וּמְתוּקָה”.
וְאַחַר כָּךְ טוֹבֵל קְצָת תָּפוּחַ מָּתוֹק בַּדְּבַשׁ, וּמְבֹרָךְ עָלָיו בּוֹרֵא פֵּרִי הָעֵץ ואוכלו, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר גַם כַּן “יְהִי רָצוֹן” וכו’.
ונוהגין לֶאֱכוֹל רֹאשׁ שָׁל בָּעַל חָי, וְאוֹמְרִים: “יְהִי רְצוֹן שֶׁנִּהְיֶה לרֹאֹשׁ (ולא לַזָּנָב)”.
וְיֶשׁ לָהָדָר אַחַר רֹאֹשׁ כֶּבֶשׂ, שיְהִיה גַּם כֵּן זֵכֶר לָאֵילוּ שָׁל יִצְחָק.
גם אוֹכְלִים אוֹתָן הַיְּרָקוֹת שֵׁישׁ לָהֶם בַמְּדִינָה הַהִיא שָׁם הַמּוֹרָה לְטוֹבָה, כְמוֹ במדינתנו מעהרען, וְאוֹמְרִים “יְהִי רְצוֹן” וכו’ “שירבו זכיותינו”.
וָיֵשׁ נוהגין גם כֵּן לָהָדָר לֶאֱכוֹל דָגִים, שיש רֶמֶז לְפֵרוֹת וְלָרַבּוֹת כְמוֹ הדָגִים.
וְ
אֵין לְבַשֵּׁל אוֹתָם בחומץ, כִּי אֵין אוֹכְלִים דְּבָרִים חֲמוּצִים או מְרִירִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. ואוֹכְלִים בָּשָׁר שַׁמֵּן וְכֹל מִינִי מְתִיקָה.
גַּם נוהגין שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל אֱגוֹזִים ולוזים, כִּי אֱגוֹז בגימטריא ח”ט, וגַּם מֵרַבִּים כִּיחה וניעה המבטלים אֶת התפילה.
וְיֵשׁ ללמוד על השולחן תּוֹרָה, ונוהגין קְצָת ללמוד מִשְּׁנִיּוֹת מַסֶּכֶת רֹאֹשׁ הִשְׁנָה.
