שְׁמוֹת הֶחָג

רֶשֶׁת אמית

אֲתַר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִיִּים

חַג הַפֶּסַח-שְׁמוֹת הֶחָג

בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לְחוֹדֶשׁ נִיסָן אָנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפֶּסַח.
בְּיוֹם זֶה יָצְאוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.
אָנוּ חוֹגְגִים בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים, מִיּוֹם הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, עַד יוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד בּוֹ.
הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְהַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל הַחַג הֵם יְמֵי שַׁבָּתוֹן וּבָהֶם אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה עֲשִׂיַּת מְלָאכָה(חוּץ מֵאֲפִיָּה וּבִשּׁוּל).
חֲמֵשֶׁת הַיָּמִים הָאֲחֵרִים שֶׁל הַחַג נִקְרָאִים “יְמֵי חוֹל הַמּוֹעֵד“, וּבָהֶם אֵין אִסּוּר מְלָאכָה מִן הַתּוֹרָה.
(נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת בִּימֵי חֹל הַמּוֹעֵד רַק מְלָאכוֹת נְחוּצוֹת שֶׁאֵין לִדְחוֹת אוֹתָן לְאַחַר הַחַג). 

רֶגֶל
חַג הַפֶּסַח הוּא אֶחָד מִשְּׁלוֹשֶׁת רְגָלִים (פְּעָמִים) אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ עוֹלִים כָּל יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם.
שְׁלוֹשֶׁת הָרְגָלִים הֵם: פֶּסַח, שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת.

חַג הַפֶּסַח 
פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם עַל שׁוּם מַה?
עַל שׁוּם שֶׁבְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת פָּסַח (דִּלֵּג) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם וְגַם עַל שֵׁם קָרְבַּן פֶּסַח .

חג הַמַּצּוֹת
מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים- עַל שׁוּם מַה?
בִּגְלַל הַחִפָּזוֹן בִּיצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם לְהַחְמִיץ וְלָכֵן הִנְצִיחוּ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם ע”י אֲכִילַת מַצּוֹת בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַחַג וּמַזְכִּירוֹת לָנוּ אֶת “לֶחֶם הָעוֹנִי” אֲשֶׁר 
אָכְלוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם.

חַג החֵרוּת
נִקְרָא כָּךְ מִכֵּיוָן שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ בּוֹ מַעבדות לחרוּת(חוֹפֶשׁ) ומשִּׁעְבּוּד לגְּאֻלָּה.
“…וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיַד רָמָה…”(שָׂמוֹת י”ד,5-14). 

חַג הָאָבִיב
נִקְרָא כָּךְ מִכֵּיוָן שֶׁחָל בְּעוֹנַת הָאָבִיב.
הוּא הַחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה ע”פ הַתּוֹרָה ,וּמַחְזוֹר עוֹנוֹת 
הַטֶּבַע וְהַחַקְלָאוּת ומְסַמֵּל אֶת הִתְחַדְּשׁוּת הַצְּמִיחָה וְאֶת הַבְשָׁלַת הַתְּבוּאָה הַחֲדָשָׁה.

עָנוּ עַל הַשְּׁאֵלוֹת: