רֶשֶׁת אמית
אֲתַר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִיִּים
חַג הַפֶּסַח – לֵיל הַסֵּדֶר
לֵיל הַסֵּדֶר
מִצְווֹת לֵיל הַסֵּדֶר
סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם – מִצְווֹת עֲשֵׂה הִיא לְסַפֵּר בְּלֵיל הַסֵּדֶר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא בַּהַגָּדָה.
אֲכִילַת מַצָּה – כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחְמִיץ בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם.
אֲכִילַת מָרוֹר – כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ.
שְׁתִיַּת אַרְבַּע כּוֹסוֹת – כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת גְּאֻלָּה (וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי).
כּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא -כּוֹס יַיִן גְּדוֹלָה שֶׁמַּשְׁאִירִים לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמַמְתִּינִים לו שֶׁיָּבוֹא לְבַשֵּׂר לָנוּ עַל הַגְּאֻלָּה.
אֲפִיקוֹמָן – מִיְּוָנִית: אֲפִיקוֹ =הוֹצִיאוּ. מָן = אֶת זֶה , שְׁמָהּ שֶׁל הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית מִשְּׁלוֹשׁ הַמַּצּוֹת, אוֹתָהּ שׁוֹבְרִים לִשְּׁנַיִם אֶת הַחֵלֶק הָאֶחָד מַחְבִּיאִים וְאוֹכְלִים מְאֻחָר יוֹתֵר בְּ”צָפוּן “.
הַיְּלָדִים מַחְבִּיאִים אֶת הָאֲפִיקוֹמָן וּמַחְזִירִים אוֹתוֹ לְעוֹרֵךְ הֶסְדֵּר תְּמוּרַת מַתָּנוֹת.
אֲכִילַת קָרְבַּן הַפֶּסַח-בִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ .
סִימָנֵי הַסֵּדֶר
קַדֵשׁ |
וּרְחַץ נְטִילַת יָדַיִם לְלֹא בְּרָכָה לִפְנֵי אֲכִילַת הַכַּרְפַּס |
כַּרְפַּס אֲכִילַת יֶרֶק לְאַחַר הַטְבָּלָתוֹ בְּמֵי מֶלַח |
יַחַץ פְּרִיסָה הַמַּצָּה הָאֶמְצָעִית לְשָׁנִים וְהַטְמָנַת הָאֲפִיקוֹמָן |
מַגִּיד אֲמִירַת הַהַגָּדָה, סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם |
רַחְצָה נְטִילַת יָדַיִם עִם בְּרָכָה לִפְנֵי אֲכִילַת הַמַּצָּה |
מוֹצִיא בִּרְכַּת “הַמּוֹצִיא” עַל הַמַּצָּה |
מַצָּה בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת עַל הַמַּצָּה “עַל אֲכִילַת מַצָּה” וַאֲכִילָתָהּ |
מָרוֹר אֲכִילַת הַמָּרוֹר |
כּוֹרֵךְ אֲכִילַת הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר כְּשֶׁהֵם כְּרוּכִים יַחַד |
שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ סְעוּדַת הַחַג |
צָפוּן אֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן |
בָּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן |
הַלֵּל אֲמִירַת פִּרְקֵי הַהַלֵּל |
נִרְצָה חֲסַל סֵדֶר פֶּסַח |
|
צַלַּחַת הַסֵּדֶר
חַזֶּרֶת שֹׁרֶשׁ חָרִיף -“חֲזֶרֶת” שֶׁמְּגָרְדִים אוֹתוֹ. אֶת ה-‘חַזֶּרֶת’ אוֹכְלִים ב’כּוֹרֵךְ’, דְּהַיְנוּ בְּתוֹךְ הַמַּצָּה. זֵכֶר לְמִנְהָגוֹ שֶׁל הַלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהָיָה כּוֹרֵךְ אֶת הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר יַחְדָּו. |
|
|
כַּרְפַּס נוֹהֲגִים לָקַחַת סֶלֶרִי, בָּצָל אוֹ תַּפּוּחַ-אֲדָמָה. נֶאֱכַל בִּתְחִלַּת הַסֵּדֶר רָאשִׁי-תֵּבוֹת: ס’-פֶּרֶךְ, כְּלוֹמַר שִׁשִּׁים אֶלֶף עָבְדוּ עֲבוֹדַת-פֶּרֶךְ |
בֵּיצָה
בֵּיצָה קָשָׁה, בִּקְלִפָּתָהּ. אוֹכְלִים אוֹתָהּ בִּתְחִלַּת הַסְּעוּדָה. |
|
מָרוֹר |
זְרוֹעַ נוֹהֲגִים לִצְלוֹת אֶת הַזְּרוֹעַ עַל הָאֵשׁ. לֹא אוֹכְלִים אֶת ה’זְרוֹעַ’. לְזֵכֶר קָרְבַּן הַפֶּסַח, שֶׁהִקְרִיבוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ |
|
חֲרוֹסֶת רֶסֶק פֵּרוֹת עָבֶה,נַעֲשָׂה מִפֵּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְיִשְׂרָאֵל. מַטְבִּילִים בָּהּ אֶת הַמָּרוֹר הַנֶּאֱכָל בְּלֵיל הַסֵּדֶר. זֵכֶר לַטִּיט שֶׁהֵכִינוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּעֵת הַשִּׁעְבּוּד בְּמִצְרַיִם |
||