רשת אמי״ת
אֲתָר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִיים
יוֹם כִּיפור – הַחַיָּיט שֶׁקָּנָה דָּג בְּעֶרֶב יוֹם כִּיפּוּר
בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אֶחָד הָלַךְ חַיָּט אֶל הַשּׁוּק לִקְנוֹת דָּג לַסְּעוּדָה הַמְּפַסֶּקֶת. בְּכָל הַשּׁוּק הָיָה רַק דָּג אֶחָד וְעַבְדּוֹ שֶׁל שַׂר הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לִרְכּושׁ אוֹתוֹ.
הֵחֵלּוּ הַשְּׁנִיִּים לְהִתְמָקֵח עַל הַמְּחִיר, זֶה מַעֲלֵה אֶת הַמְּחִיר וְזֶה מַעֲלֵה אֶת הַמְּחִיר עַד שֶׁלְּבַסּוֹף רָכַשׁ הַחַיָּט הַיְּהוּדִי אֶת הַדָּג תְּמוּרַת סְכוּם עָתָק שֶׁל 12 דִּינָרִים.
כְּשֶׁאָכַל הַשַׂר אֶת אֲרוּחָתוֹ הוּא גָּעַר בְּעַבְדּוֹ: “הֵיכָן הַדָּג?”
“אֶת הָאֱמֶת אוֹמַר לְךָ” הֵשִׁיב הָעֶבֶד. “הָיִיתִי בַּשּׁוּק וִיהוּדִי רָכַשׁ אֶת הַדָּג הַיָּחִיד שֶׁהָיָה שָׁם בִּמְחִיר עָתָק.
הַאִם הָיִיתָ רוֹצֶה שֶׁאֲבַזְבֵּז סְכוּם גְּדוֹל כָּל-כָּךְ עַל דָּג?”
“הַיְּהוּדִי הוּא עָשִׁיר כֹּה גָּדוֹל!” קָרָא הַשָּׁר. “וְהוּא מַעֲלִים מִסִּים וְלֹא מְדַוֵּחַ עַל הכנסותיו לַמֶּלֶךְ!”
הִגִּיעַ הַיְּהוּדִי בִּפְנֵי הַשַּׂר.
“חַיָּט יְהוּדִי, מַדּוּעַ קָנִיתָ דָּג בִּמְחִיר גָּבוֹהַּ כָּל-כָּךְ?”
“אֲדוֹנִי” הֵשִׁיב הַחַיָּט. “יֵשׁ לָנוּ יוֹם אֶחָד בְּלוּחַ הַשָּׁנָה שֶׁמְּכַפֵּר עַל כָּל חֲטָאֵינוּ. וְכַאֲשֶׁר מַגִּיעַ יוֹם כָּזֶה, הַאִם לֹא אַעֲנִיק לוֹ כָּבוֹד רָאוּי?”
הֵבִין הַשָּׁר אֶת דבריו וּפָטַר אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם.
בּוֹרֵא הָעוֹלָם שִׁלֵּם אֶת שְׂכָרוֹ שֶׁל הַחַיָּט: הוּא מָצָא בְּתוֹךְ בֶּטֶן הַדָּג מַרְגָּלִית אוֹתָהּ מָכַר וּמִמֶּנָּה הִתְפַּרְנֵס כָּל חַיָּיו.
(עַל-פִּי בְּרֵאשִׁית רַבָּה, יא).
קִרְאוּ אֶת ההיגדים הַבָּאִים, עָנוּ אִם הֵם נְכוֹנִים אוֹ לֹא: