רשת אמית
אֲתָר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִיים
יוֹם הָעַצְמָאוּת – הַתִּקְוָה – הִמְנוֹן מְדִינַת יִשְׂרָאֵל
לְעַמֵּנוּ הָיוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד שִׁירֵי כִּסּוּפִים וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
מֵאָז וּמַתְמִיד הִתְעוֹרֵר הַצֹּרֶךְ לְבַטֵּא אֶת רַחֲשֵׁי לֵב הָעָם וְתִקְווֹתָיו.
שִׁיר “הַתִּקְוָה” נִכְתַּב לִפְנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, בִּתְקוּפַת רֵאשִׁית הַהִתְיַשְּׁבוּת,
עַל יְדֵי נַפְתָּלִי הֶרְץ אִימְבֶּר.
שִׁיר זֶה נָתַן בִּטּוּי לִשְׁאִיפַת הַיְּהוּדִים לַחְזֹר לָאָרֶץ.
עִם הֲקָמַת הַמְּדִינָה – הָפַךְ הַשִּׁיר לְהִמְנוֹן מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
בְּהַשְׁמִיעֵנוּ אֶת הַהִמְנוֹן אָנוּ נוֹתְנִים כָּבוֹד לַמְּדִינָה.
הַהִמְנוֹן מוּשָׁר אוֹ מְנֻגָּן בְּכָל הַטְּקָסִים וְהָאֵרוּעִים הַמַּמְלַכְתִּיִּים וְהַחֲגִיגִיִּים.
בְּעֵת הַשְׁמָעַת הַהִמְנוֹן הַכֹּל קָמִים עַל רַגְלֵיהֶם וְעוֹמְדִים עַד תֹּם הַהִמְנוֹן.
עִבְרוּ עִם הָעכבר עַל הַמִּלִּים הַמְּסֻמָּנוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל פֵּרוּש:
הַתִּקְוָה
כּל עוד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה .
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַיִם.
הַאֲזִינוּ לְמִלּוֹת הַשִּׁיר וְשִׁירוּ עִם הַזַּמֶּרֶת
