רשת אמי״ת
אֲתָר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִיים
אֱלוּל – תְּקִיעָה בַּשּׁוֹפָר
“אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעַם לא יֶחְרְדוּ “(עָמוֹס פֶּרֶק ג’ פָּסוּק ו’)
בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית אַרְבָּעָה קוֹלוֹת:
תְּקִיעָה, שְׁבָרִים, תְּרוּעָה, תְּקִיעָה.
לָחֲצוּ לַהַאֲזָנָה לַתְּקִיעוֹת:
תְּקִיעָה
שְׁבָרִים
תְּרוּעָה
תְּקִיעוֹת אֵלֶּה הֵן תְּקִיעוֹת רְשׁוּת לְעֻמַּת הַתְּקִיעוֹת שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁהֵן חוֹבָה.
בְּעֶרֶב רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אֵין תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר, כְּדֵי לְהַפְרִיד בֵּין הַתְּקִיעוֹת שֶׁל חֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִנְהָג, וּבֵין הַתְּקִיעוֹת שֶׁל יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהֵן מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה.
לָמָּה תּוֹקְעִים ? כִּי הקב”ה אָמַר: תִּקְעוּ ! (מַסֵּכַת ר”ה)
אַךְ הרמב”ם נָתַן טַעַם לִתְקִיעַת-שׁוֹפָר:
“אַף-עַל-פִּי שֶׁתְּקִיעַת-שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בּוֹ,
כְּלוֹמַר: “עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם … וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם, וְחִזְרוּ בַּתְּשׁוּבָה … “
(רמב”ם, הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה)
לְמֵידָע נוֹסָף עַל הַשּׁוֹפָר צְפוּ בְּסִרְטוֹן הַוִּידֵאוֹ הַזֶּה
עָנוּ עָל הַשְּׁאֵלוֹת: