רֶשֶׁת אמי”ת
אֲתַר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִיִּים
חָנוּכָּה – מִי המַדְלִיק? סֵדֶר הַהַדְלָקָה
מִי מַדְלִיק?
הַכֹּל מַדְלִיקִים נֵרוֹת חֲנֻכָּה: גְּבָרִים, נָשִׁים וִילָדִים.
מִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים:
כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת מַדְלִיק לְעַצְמוֹ, וְגַם בָּנִים מִגִּיל חִנּוּךְ (9).
נָשִׁים וּבָנוֹת יוֹצְאוֹת יְדֵי חוֹבָה בְּהַדְלָקַת הָאַבָּא.
מִנְהַג בְּנֵי עֲדוֹת הַמִּזְרָח:
אֶחָד מַדְלִיק עֲבוּר כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.
סמנו נָכוֹן או לֹא נָכוֹן:
לְאַחַר הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת חֲנֻכָּה מֻתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, אַךְ הַנָּשִׁים נוֹהֲגוֹת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כָּל זְמַן שֶׁהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים.
מַהוּ סֵדֶר הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת?
שָׂמִים אֶת הַנֵּרוֹת בְּצַד יָמִין שֶׁל הַחֲנֻכִּיָּה, וְכָל לַיְלָה מַתְחִילִים אֶת הַהַדְלָקָה בַּנֵּר שֶׁהִתְוַסֵּף, כְּלוֹמַר, בַּנֵּר הַשְּׂמָאלִי בְּיוֹתֵר שֶׁל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן יִהְיוּ שְׁמוֹנָה נֵרוֹת.
(כְּמִנְהַג בֵּית הַלֵּל)
מַחֲלֹקֶת בֵּית הִלֵּל וּבֵית שַׁמַּאי
לְדַעַת בֵּית הִלֵּל, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מַדְלִיקִים נֵר אֶחָד, בַּשֵּׁנִי – שְׁנַיִם וְכֵן הָלְאָה עַד הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי בּוֹ מַדְלִיקִים שְׁמוֹנָה נֵרוֹת (“מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ“).
לְדַעַת בֵּית שַׁמַּאי, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מַדְלִיקִים שְׁמוֹנָה נֵרוֹת, בִּשְׁנֵי – שִׁבְעָה וְכֵן הָלְאָה עַד שֶׁבַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מַדְלִיקִים נֵר אֶחָד. (“פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ“).
הַהֲלָכָה נִפְסְקָה כְּדַעַת בֵּית הִלֵּל.
הַשַׁמָּשׁ
אָסוּר לֵהָנוֹת מֵאוֹרָם שֶׁל הַנֵּרוֹת וְאָסוּר לְהַדְלִיק נֵר מִנֵּר. עַל כֵּן, מַדְלִיקִים נֵר ‘שַׁמָּשׁ ‘הַשַׁמָּשׁ בְּמָקוֹם בּוֹלֵט לְעֻמַּת שְׁאַר הַנֵּרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחָשֵׁב עִם נֵרוֹת הַחֲנֻכָּ