רֶשֶׁת אמית
אֲתַר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִיִּים
חָנוּכָּה – זְמַן הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה
זְמַן הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה
הַטּוֹב בְּיוֹתֵר מִצֵּאת הַכּוֹכָבִים וְעַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק כְּלוֹמַר : עַד חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים.
אִם לֹא הִדְלִיק בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה יָכֹל לְהַדְלִיק כָּל הַלַּיְלָה.
מִי שֶׁלֹּא הִדְלִיק לַיְלָה אֶחָד יָכוֹל בִּשְׁאַר הַיָּמִים לְהַדְלִיק בִּבְרָכָה.
צָרִיךְ שֶׁהַנֵּרוֹת יִדְלְקוּ לְפָחוֹת חֲצִי שָׁעָה
מָתַי מַדְלִיקִים נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת?
מַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה לִפְנֵי נֵר שַׁבָּת.
הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת מְסַמֶּנֶת אֶת תְּחִלַּת הַשַּׁבָּת וּבְשַׁבָּת אָסוּר לְהַדְלִיק נֵרוֹת.
לָכֵן, בְּלֵיל שַׁבָּת חַיָּבִים לְהַדְלִיק נֵרוֹת חֲנֻכָּה לִפְנֵי נֵרוֹת שַׁבָּת.
מִכֵּיוָן שֶׁמַּדְלִיקִים אֶת נֵרוֹת חֲנֻכָּה מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁיִּהְיֶה בַּנֵּר יוֹתֵר שֶׁמֶן, אוֹ לְהַדְלִיק נֵרוֹת אֲרֻכִּים מֵהָרָגִיל, כְּדֵי שֶׁהַנֵּר לֹא יִכָּבֶה לִפְנֵי שֶׁחוֹזְרִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
מָתַי מַדְלִיקִים נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת?
בַּבַּיִת – מַקְדִּימִים הַבְדָּלָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר.
בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – מַקְדִּימִים הַדְלָקַת הַנֵּר לַהַבְדָּלָה.
אֵלּוּ בְּרָכוֹת מְבָרְכִים עַל נֵרוֹת חֲנֻכָּה?
בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה מְבָרְכִים שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת וּבְכָל שְׁאַר הַלֵּילוֹת מְבָרְכִים רַק שְׁתֵּי בְּרָכוֹת.
בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מְבָרְכִים: “לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה“, “שֶׁעָשָׂה נִסִּים“, וְ”שֶׁהֶחֱיָנוּ”.
בְּנֵי עֵדוֹת הַמִּזְרָח מְבָרְכִים אֶת הַבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה בְּנֻסָּח שׁוֹנֶה קְצָת, וְאוֹמְרִים:”לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה“.
בְּכָל שְׁאַר הַלֵּילוֹת לֹא מְבָרְכִים שֶׁהֶחֱיָנוּ.
מַדְלִיקִים הַנֵּרוֹת רַק לְאַחַר שֶׁגּוֹמֵרים את כל הַבְּרָכוֹת,וְאָסוּר לְהַפְסִיק בַּדִּבּוּר בֵּין הַבְּרָכוֹת לְהַדְלָקַת הַנֵּר הָרִאשׁוֹן.
אַחֲרֵי הַדְלָקַת הַנֵּר הָרִאשׁוֹן אוֹמְרִים “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ”.
לְאַחַר מִכֵּן הָאַשְׁכְּנַזִּים נוֹהֲגִים לַשִּׁיר:”מָה עֹז צוּר יְשׁוּעָתִי“
וּבְנֵי עֵדוּת הַמִּזְרָח אוֹמְרִים : “מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת“.
תְּפִלּוֹת חַג הַחֲנֻכָּה
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אוֹמְרִים “עַל הַנִּסִּים” בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
כָּל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה גוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל.
בָּחֲרוּ בַּתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה:
תָּאֲרוּ אֶת טֶקֶס הַדַּלֶּקֶת נֵרוֹת חֲנֻכָּה בְּמִשְׁפַּחְתְּכֶם