רשת אמית
אֲתָר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִיים
חַג הַשָּׁבוּעוֹת – מִנְהֲגֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת
קַשוט הַבָּתִּים בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּעַנְפֵי יֶרֶק וּבִפְרָחִים שׁוֹנִים:
בְּעִקַּר שׁוֹקְדִים לְעַטֵּר אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּזֵרֵי יֶרֶק וְלִשְׁטֹחַ עֲשָׂבִים עַל רִצְפָּתוֹ.
יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים גַּם לְזַלֵּף מֵי שׁוֹשַׁנִּים עַל הַמִּתְפַּלְּלִים וְלִזְרֹק עֲלֵי וֶרֶד עַל סִפְרֵי הַתּוֹרָה.
הריעב”ץ מְבָאֵר טַעֲמוֹ שֶׁל מִנְהָג זֶה:
“זֵכֶר לְמַתָּן תּוֹרָה שֶׁהָיָה בְּהַר יָרֹק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : “אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא“.
אֲכִילַת מַאֲכָלַי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת: 
חַג הַשָּׁבוּעוֹת הוּא חַג מַתַּן תּוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לֶחָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר:”דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנְךָ“(שִׁיר הַשִּׁירִים, ד, יָא), נוֹהֲגִים בַּאֲכִילַת מַאַכְלֵי חָלָב
תיִּקּוּן לֵיל שָּׁבוּעוֹת:
כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר קִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּשְׁנוּ בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה בִּמְקוֹם לְהִתְכּוֹנֵן וּלְהִטַּהֵר כָּל הַלַּיְלָה לִקְרַאת קַבָּלַת הַתּוֹרָה.
טִקְסִי הֲבָאַת בִּכּוּרִים
בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים לַעֲרֹךְ, בְּעִקָּר בַּיִּשּׁוּבִים הַחַקְלָאִיִּים (מוֹשָׁבִים, קִבּוּצִים וּכְפָרִים), טִקְסִי הֵבֵאתָ בִּכּוּרִים, שֶׁבָּהֶם חוֹגְגִים גַּם אֶת סוֹף הַקָּצִיר. בִּטְקָסִים אֵלּוּ נוֹהֲגִים לְהַעֲלוֹת מוֹפָע חֲגִיגִי עִם שִׁירִים, רִקּוּדִים, תַּהֲלוּכָה שֶׁל כֵּלִים חַקְלָאִיִּים מְקֻשָּׁטִים וְעוֹד.
קִרְאוּ אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא וּבָחֲרוּ אֶת הַמִּנְהָג הַמַּתְאִים לַקֶּטַע:
מִי קָטָן ? סִּפּוּר לְשָׁבוּעוֹת