רֶשֶׁת אמית

אֲתַר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְּסוֹדִיִּים

חַג הַפֶּסַח-חוֹדֶשׁ נִיסָן

חוֹדֶשׁ הָאָבִיב

 

“הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם ראשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה” (שְׁמוֹת י”ב: 2 )
-נִיסָן הוּא הַחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְמִנְיָן חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה לִיצִיאַת מִצְרַיִם וְהַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בַּלּוּחַ הָעִבְרִי בַּשָּׁנָה הַמַּתְחִילָה בְּחוֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי.
-בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן יֵשׁ 30 יָמִים.
-חַג הַפֶּסַח חָל בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן, הַנִּקְרָא בַּתּוֹרָה “חוֹדֶשׁ הָאָבִיב“,  בְּחוֹדֶשׁ זֶה מַתְחִילָה הַבְשָׁלַת הַתְּבוּאָה בַּשָּׂדוֹת. 
בְּיָמִים שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, נֶעֱרַךְ בּוֹ טֶכֶּס מְפוֹאָר שֶׁל הַתְחָלַת קְצִיר הַתְּבוּאָה. לָכֵן אָנוּ קוֹרְאִים לְחַג הַפֶּסַח גַּם
           בְּשֵׁם הַחַקְלַאי:”חַג הָאָבִיב“.
 

מְקוֹר הַשֵּׁם :
1. 
בָּבְלִי – מְקוֹרוֹ בַּמִּלָּה “נִסָּנוּ”, מִלְּשׁוֹן נִיצָּן שֶׁפְּרִיחָתוֹ בָּאָבִיב.
2.
נִיסָן בְּאַכַּדִּית הוּא “חֹדֶשׁ אַנְשֵׁי הַצָּבָא” כִּי זוֹ הָעוֹנָה הַמַּתְאִימָה לִיצִיאַת אַנְשֵׁי הַצָּבָא לַשָּׂדוֹת.
3. מְקוֹר הַשֵּׁם בַּמִּלָּה נֵס עַל שׁוּם הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה ה’ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם .
4. מְקוֹר הַשֵּׁם בַּמִּלָּה נִסָּיוֹן עַל שֵׁם הַנִּסָּיוֹן בּוֹ הֶעֱמִיד ה’ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַגִּיעָם לַמָּרָה, שֵׁם נַמַתְקוֹ לָהֶם הַמַּיִם.
 

מַזַּל הַחֹדֶש: טָלֶה
עַל שֵׁם קָרְבַּן הַפֶּסַח: “אִישׁ שֶׂה לְבֵית אֲבוֹת“. 
הַמִּצְרִים וְעִמִּי הַמִּזְרָח הַקַּדְמוֹנִיִּים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּטָלֶה לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים עָבְדוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, לָכֵן נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁחוֹט אֶת הַטָּלֶה בְּחוֹדֶשׁ זֶה כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים שֶׁנִּקְשְׁרָה בּוֹ.
 


מִנְהָגִים בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן
-שׁוֹאֲלִים בְּהִלְכוֹת פֶּסַח
שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח קוֹדֵם לְפֶסַח שֶׁלָּשִׂים יוֹם“. 
עַל כֵּן חוֹבָה עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְשַׁנֵּן לְעַצְמוֹ הֵיטֵב בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֵלּוּ יוֹם יוֹם אֶת הַהֲלָכוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לְחַג הַפֶּסַח וּלְהַתְחִיל גַּם בְּנִקּוּי הַבַּיִת וּבִקְנִיַּת מוּצָרִים לְפֶסַח.

-תַּחֲנוּן
אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן וּנְפִילַת אַפַּיִם בְּכָל חוֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁרֻבּוֹ יָמִים טוֹבִים 
בִּגְלַל הַקְרָבַת הַנְּשִׂיאִים, וִימֵי הַפֶּסַח .

תַּעֲנִית בְּנִיסָן
אֵין מִתְעַנִּין בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן , וַאֲפִלּוּ חָתָן וְכַלָּה אֵין צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ. 
אֵין מַסְפִּידִים כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן אֶלָּא לֶחָכָם “בְּפָנָיו” ,דְּהַיְנוּ לפני הַקְּבוּרָה. 
נוֹהֲגִים לא לָלֶכֶת לְבֵית הַקְּבָרוֹת בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן
 

קַמְחָא דְּפַסְחָא
מִנְהָג קָדוּם וְעַתִּיק יוֹמִין אֲשֶׁר נָהֲגוּ בּוֹ רִאשׁוֹנִים לִיקַח חִיטִין 
וּלְחַלְּקָן לָעֲנִיִּים כְּדֵי לְסַיֵּעַ בְּיָדָם בְּהוֹצָאוֹת הַחַג הַמְּרֻבּוֹת.
כַיּוֹם נוֹהֲגִים לִתֵּן מָעוֹת לָאֲגֻדּוֹת הַמִּתְעַסְּקוֹת בַּחֲלֻקַּת 
מוּצְרֵי מָזוֹן לְנִזְקָקִים. 
 

שַׁבַּת הַגָּדוֹל
נָהֲגוּ לִדְרוֹשׁ בְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל בַּהֲלָכָה וּבָאַגָּדָה כְּדֵי לְהוֹרוֹת לָעָם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֻשַּׁר יִעְשׁוֹן. 
מקור השם הזה בפסוק החותם את ההפטרה של השבת שלפני חג הפסח: “הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה’ הגדול והנורא” (מלאכי, ג, כ”ג)
טעם נוסף:  מִשּׁוּם שַׁבְּשַׁבָּת זוֹ מִתְאַסֵּף קָהָל גָּדוֹל לִשְׁמוֹעַ הֲלָכוֹת חֲשׁוּבוֹת.


בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת
בְּרָכָה בַּהֲלָכָה הַיְּהוּדִית שֶׁמְּבָרְכִים אַחַת בְּשָׁנָה בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן עַל אִילָנוֹת מַאֲכָל שֶׁמְּלַבְלְבִים וּמוֹצִיאִים פְּרָחִים.
“בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת כְּדֵי לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם”. 

pencil5עָנוּ עַל הַשְּׁאֵלוֹת:

צור קשר

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt