סְלִיחוֹת וּמִנְהָגִים

רשת אמי״ת

אֲתָר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִיים
חֹדֶשׁ אֱלוּל – סְלִיחוֹת וּמִנְהָגִים

חֹדֶשׁ אֱלוּל – סְלִיחוֹת וּמִנְהָגִים

בְּשָׁעוֹת שֶׁלִּפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר עוֹסְקִים בָּאֲמִירוֹת “סְלִיחוֹת”, פִּיּוּטִים שֶׁל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, רְווּיִים הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְגַעְגּוּעִים לִגְאֻלָּה רוּחָנִית וְחָמְרִית.

1. הַסְּפָרַדִּים נוֹהֲגִים לוֹמַר סְלִיחוֹת מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל וְעַד לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה,
   לְעֻמָּתָם נוֹהֲגוֹת קְהִלּוֹת אַשְׁכְּנַז לוֹמַר סְלִיחוֹת מִיּוֹם א’ שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים.

לְהַלָּן קֶטַע קָטָן מֵאַחַד הַפִּיּוּטִים (שִׁיר תְּפִלָּה וְהוֹדָיָה מִתּוֹךְ סֵפֶר הַסְּלִיחוֹת)

בִּסְלִיחָה זוֹ פּוֹנֶה הַמְּשׁוֹרֵר לָאָדָם וּמְזָרְזוֹ לַחְזֹר בַּתְּשׁוּבָה:

“בֶּן-אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדַּם? קוּם קָרָא בַּתַּחֲנוּנִים, שְׁפֹךְ שִׂיחָה, דְּרֹשׁ סְלִיחָה מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים. רְחַץ וּטְהַר (מִן הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים) וְאַל תְּאַחֵר, בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים, וּמְהֵרָה רוּץ לְעֶזְרָה לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעונִּים (מְרוֹמִים)”.

2. בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹנוֹת נָהֲגוּ, שֶׁשַּׁמַּשׁ הָעִיר הָיָה עוֹבֵר לִפְנוֹת בֹּקֶר, כְּשֶׁכָּל הָעִיר עֲדַיִן יָשְׁנָה , וּבָרְחוֹבוֹת וּבַבָּתִּים חֹשֶׁךְ וְאֵין אוֹר. שַׁמַּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה מַחְזִיק מַקֵּל בְּיָדוֹ וְדוֹפֵק בַּמַּקֵּל שֶׁלּוֹ עַל הַדְּלָתוֹת וְהַחַלּוֹנוֹת וְקוֹרֵא:
“יְהוּדִים! סְלִיחוֹת! קוּמוּ לִסְלִיחוֹת”.

3. אוֹ שֶׁבְּפִיו הָיְתָה הַקְּרִיאָה לַאֲמִירַת סְלִיחוֹת:
“יִשְׂרָאֵל עַם קְדוֹשִׁים עוּרוּ נָא, הִתְעוֹרְרוּ נָא, לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא”!

בִּקְהִלּוֹת אֲחֵרוֹת הָיָה הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר נוֹהֵג לְהַכְרִיז בְּבֵית הַכְּנֶסֶת:
שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים (יִרְמְיָהוּ ג’ י”ד).

4. עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה מַשְׁכִּימִים לַסְּלִיחוֹת, שְׁתַּיִם-שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה, וְהוֹלְכִים לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וּמַרְבִּים בִּסְלִיחוֹת וּבַתַּחֲנוּנִים יוֹתֵר מִשְּׁאַר כָּל הַלֵּילוֹת. אוֹתוֹ לַיְלָה נִקְרָא “לֵיל זְכֹר הַבְּרִית” , שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה אָנוּ מְבַקְּשִׁים שֶׁיִּזְכֹּר לָנוּ הקב”ה בְּרִית אָבוֹת וְיָגֵן עָלֵינוּ בִּזְכוּתָם (ש”י עַגְנוֹן, “יָמִים נוֹרָאִים”).

5. בְּיִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים לַעֲלוֹת בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרָהּ שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ, וְעַל שְׁאַר קִבְרֵי הָאָבוֹת בְּחֶבְרוֹן.

סקר

עָנוּ עָל הַשְּׁאֵלוֹת: