ניתוח המידע שהועלה וסיכומו (דוגמאות: מתוך העבודה עולה כי רוב הפוסקים שאותם בדקתי סוברים שתנועה מעורבת היא… בניגוד לדבריהם חלק אחר סבור…).
התלמיד חייב לשלב פן אישי בסיכום- שאלות ודיון בנושאים השונים שהעלה בעבודה, מה אני לוקח מהעבודה הלאה. (לפי הבדיקה שעשיתי כמה רבנים סוברים כך ואחרים אחרת).
הסיכום יכול להיות קצר יותר מן המבוא. בניגוד לשמו, ה-“סיכום” לא צריך להוות באמת “סיכום” של העבודה. שם מדויק יותר לחלק זה הוא “פרק סיום”. אין צורך לחזור ולהזכיר בסיכום את כל חלקי העבודה ואת כל הטענות שנטענו בה, מספיק להתרכז בטענות המרכזיות. בנוסף לכך הסיכום יכול לכלול תובנות נוספות שמסתמכות כבר על קריאת גוף העבודה, וכן הערות לגבי נושאים שלא נכללו בעבודה בשל קוצר היריעה ורעיונות להמשך מחקר בנושא. אין לכלול בסיכום נושאים מהותיים חדשים, ואינפורמציה חדשה. המקום לכך הוא בגוף העבודה. מבנה אפשרי לסיכום הוא המבנה הבא:
- תיאור הנושא.
- מטרת העבודה.
- טענות מרכזיות.
- כיצד הושגה המטרה.
- תחומים שלא נידונו בעבודה בגלל קוצר היריעה ושיכולים להוות מוקד למחקר נוסף.
