לבחירת הנושא תקדם הכרות כללית או לימוד של הנושא בידי התלמיד. עדיף לבחור בנושא שהתלמיד מכיר מלימוד קודם בכיתה שבו רוצה להעמיק, או מעולמו שלו. בכך שאנו לוקחים נושא שמוכר לתלמיד אנו יוצרים מוטיבציה אצלו לבדוק נושא זה, וכן אנו מגבירים את ההשפעה של העבודה על חיי היום-יום של התלמיד.
חשוב שהתלמיד יבחר נושא הקרוב לליבו והקשור לחייו האישיים, ושיעורר בו עניין ורצון להעמיק חקר. בעבודה יוצג ניתוח של התלמיד ולא רק סיכום של מקורות, או שיוצג כיוון חדש שלא הוצג או נחקר בעבר או שכמעט ולא נכתב עליו, בעולם התורני או האקדמאי.
התלמיד צריך להגדיר היטב את שאלת המחקר או שאלות שיבהירו בדיוק מה הוא צריך לבדוק בעבודה. אין להקל ראש בשלב זה כי הניסיון מלמד שכאשר השאלה ודרכי בדיקתה מוגדרת היטב, התלמיד יצליח בעבודה ביתר קלות. המפתח להצלחה הוא שאלה בהירה ומוגדרת היטב. יש להפוך את הנושא לשאלה או שאלות שיבהירו בדיוק מה התלמיד צריך לבדוק בעבודה.
השאלות יכולות להיות במספר תחומים:
בחינת דעה מסוימת – לקיחת דעה הלכתית בסוגיה מסוימת ובדיקתה. השאלה תנוסח: מה דעתו של הרב… בנושא… בעבודה ייבחנו הנקודות הבאות: מה הרקע לפסיקה ההלכתית?, על איזה מקורות תלמודיים/אחרים מבסס הרב את שיטתו, כיצד מתייחס לדעות אחרות, כיצד התייחסות הפוסקים האחרים לדעתו?, ההשפעה ההלכתית של פסיקתו.
בחינת נושא הלכתי מסוים – סקירה והשוואה בין הדעות החולקות בנושא זה או במכלול נושאים הקשורים בו. השאלה תנוסח: דעת רבנים בני זמנינו (או: דעת הראשונים וכו’) בשאלת…
השתלשלות פסיקת ההלכה – סקירת נושא הלכתי מסוים ובחינה האם יש החמרה או הקלה לאורך הדורות ביחס לנושא זה או שאין שינוי, האם עולה מדעות הפוסקים הסיבה לשינוי הגישה?. השאלה תנוסח: השתלשלות פסיקת ההלכה בתקופות השונות בנושא…
עיון בסוגיה תלמודית לפי שיטה פרשנית או שיטות פרשניות – לקיחת סוגיה בגמרא והתבוננות בה לפי שיטה פרשנית מסוימת, תוך השוואה לשאר שיטות הפרשנים. והתבוננות: מה החידוש בשיטה זו, מה השאלות שהעסיקו את הפרשן בסוגיה, איך משיב על השאלות של שאר הפרשנים.
המידע ייאסף מתוך מגוון מקורות מידע:
- מילוליים – ספרי קודש בספרייה
- ממוחשבים – מאגרי מידע תורניים באינטרנט
- חזותיים – תמונות, חפצים, סרטים של הרצאות
- אנושיים – תלמידי חכמים ומומחים
*רוב מקורות המידע צריך להיות מספרים והמיעוט מאינטרנט
על המורה המלווה מוטלת המשימה לכוון את התלמיד ולהדריך אותו לגבי מקורות המידע שמהם יכול לשאוב את המידע הרלוונטי לעבודה. יש להדגיש בפני התלמידים את חשיבות הקשר עם תלמידי חכמים במהלך העבודה ואף על המורה המלווה מוטלת המשימה לסייע להם ליצור אותו. עבודה זו יכולה ליצור או לחזק קשר מעין זה שיכול להשפיע גם על תחומים נוספים.
לאחר איסוף המידע התלמיד צריך לבצע תהליך של סינון מידע והערכתו – הבחנה בין עיקר לטפל (אילו נושאים אקח מספרים שונים/מומחים ועוד), יש להכין רשימת מקורות (על פי כללי ביבליוגרפיה) של המקורות שבהם יסתייע בעבודה.
חשוב לזכור: איסוף רשימת הקריאה (הביבליוגרפיה) אינו מסתיים בשלב זה. יש להניח שבמהלך התגבשותם של הרעיונות, ובעיקר תוך כדי קריאת ספרות המחקר, יתעורר צורך בחיפוש ביבליוגראפי נוסף.
על התלמיד, להציג את מהלך העבודה (על התלמיד לבאר מבחינה לוגית מה הדרך שבה מתכוון לעסוק בעבודה מהשלב הראשון עד האחרון) ובאיזה אופן מתכוון התלמיד לעסוק בנושא שבחר.
על התלמיד להסביר מה הולך לעשות בעבודה: כגון: עיבוד נתונים מתוך מקורות, ראיון – איזה שאלות אשאל בסקר/ראיון ועוד. אם התלמיד בוחר בשילוב ראיון בעבודתו עליו להסביר מדוע בחר ברב או המומחה המסוים שאותו מראיין ותחום מומחיותם צריך להיות קשור לנושא העבודה.
שלב זה כולל העלאת כל רעיון העולה במוחכם באותו רגע, ללא תכנון מראש וללא קביעה אם לרעיון יש נגיעה ישירה והדוקה לעניין המרכזי וללא תשומת לב לסדר הרשום. יש שרעיון גורר רעיון תוך כדי תהליך החשיבה העצמית ויש שרעיונות חדשים נוספים תוך כדי קריאת מקורות. מומלץ לרשום כל רעיון בשורה נפרדת בחלקי משפטים ולאו דווקא במשפטים תחביריים מלאים, כדי לא לפגום בספונטאניות וברצף המחשבתי. לעומת זאת, לא כדאי לוותר על בהירות הניסוח כדי שתזכרו למה בדיוק התכוונתם, ולא תצטרכו להתעכב ולהקדיש זמן לשחזור הרעיון. גם אם לא הצלחתם לאתר שאלות חדשות, מומלץ להתחיל לכתוב את הטיוטה הראשונה לפי ראשי הפרקים שקבעתם. פעמים רבות תגלו כי רעיונות חדשים צצים תוך כדי כתיבה.
מתווה העבודה מהווה כמין דגם מוקטן של כל העבודה. לאחר השלמת מבנה ראשי הפרקים ופרקי המשנה, אתם נדרשים להרחיב אותם ולשרטט את מהלך העבודה ביתר פירוט. לגבי כל אחד מראשי הפרקים, תכננו בפירוט מה תכניסו בו (מקורות רלוונטיים, תיאור דעות מרכזיות, עובדות, ניתוח וביקורת, וכדומה), ורשמו בתמציתיות גם את האופן שתעשו זאת (סדר הופעת הדברים, המקורות המרכזיים ביותר לפרק, וכדומה). עליכם לקשר מקורות עליהם מתבססת העבודה אל ראשי הפרקים הרלוונטיים. המתווה ירכז את המידע שדלית מן המקורות ויהווה עוגן מארגן למחשבותיך.
אחרי שלב זה על התלמיד להציג את מתווה העבודה לפני המורה המלווה. על המורה לבדוק את המתווה ולהדריך את התלמיד.
להלן מספר עצות ליצירת ראשי פרקים ומתווה לעבודה. העצות אינן מחייבות ומהוות דרך אחת, אפשרית להתקדמות בעבודה.
