כולל את הפרטים הבאים ואותם בלבד:
- נושא העבודה- במרכז, באותיות גדולות. אם יש כותרת ביניים – יש להוסיף אותה בשורה נפרדת.
- שם התלמיד/ה המגיש/ה
- שם מורה מלווה
- שם בית הספר
- תאריך הגשה
תוכן העניינים נועד כדי להציג לקורא את ראשי הפרקים ואת סדר הדיון בהם, וכן להקל על ההתמצאות בעבודה.
תוכן העניינים צריך לכלול את שמות כל הפרקים ותתי פרקים, כשהם ממוספרים וכן עם מספרי עמודים.
התלמיד יתייחס לשאלת החקר ויסביר אותה. הוא יסביר מדוע בחר בשאלה זו ואת הרלוונטיות שלה.
המבוא הוא חלק משמעותי בעבודה, כיוון שהוא מהווה את המפגש הראשון של הקורא עם העבודה. הוא צריך ליצור, מצד אחד, עניין בקריאת העבודה והדגמה של חשיבות הנושא, ומצד שני, לתת תחושה ברורה של נושא העבודה, ושל מה שמצפה לקורא במהלך הקריאה.
המבוא כולל:
- תיאור ממצה של נושא העבודה.
- הצגה של שאלת המחקר או הטענה שברצוננו לברר.
- הטענות העיקריות שמועלות בעבודה.
- “מפת דרכים לעבודה” שתפקידה לסקור את מבנה העבודה ומהלכה (“בפרק א’ אסקור את הרקע ההיסטורי ל…, בפרק ב’ אדגים את התפתחות ה…”).
גוף העבודה כולל את ניתוח המקורות, השוואה בין המקורות השונים, לפי הסדר שנקבע בשלב תכנון העבודה. בכתיבת העבודה עליכם להסתמך על המקורות שקראתם. ההסתמכות על דברי המקורות אין פירושה העתקת דבריהם של הכותבים עליהם אתם מסתמכים, אלא אם המדובר בציטוט של משפטים אחדים שחשוב להביאם כלשונם. עליכם לכתוב במילים שלכם את מה שהבנתם ולמדתם מקריאת המקורות.
אל תסתפקו באמירות כלליות, למעט פרטים טריוויאליים הידועים לכל (לפעמים דברים שיהיו מובנים לכם ככותבי העבודה לא יהיו ברורים לאדם שזה עתה נחשף לנושא העבודה). כל אימת שתזכירו פרט כלשהו בעבודה, עליכם להפנות למקורות הרלוונטיים מהם נלקח המידע. כמו כן עליכם לעגן את טענותיכם ולהפנות את הקורא למקורות עליהם הסתמכתם בקביעת טענותיכם בעבודה.
העבודה מורכבת משני חלקים השלובים אחד בשני. האחד, סיכום ותיאור המקורות והשני, בירור הטענה שברצוננו לברר במסגרת העבודה תוך כדי דיון וניתוח המקורות. הדיון הוא, כמובן, לב העבודה.
חשוב מאוד: רוב מוחלט של העבודה צריך להיות בעיון במקורות התורניים. הרקע המדעי, ההסטורי וכו’ – בקצרה.
ניתוח המידע שהועלה וסיכומו (דוגמאות: מתוך העבודה עולה כי רוב הפוסקים שאותם בדקתי סוברים שתנועה מעורבת היא… בניגוד לדבריהם חלק אחר סבור…).
התלמיד חייב לשלב פן אישי בסיכום- שאלות ודיון בנושאים השונים שהעלה בעבודה, מה אני לוקח מהעבודה הלאה. (לפי הבדיקה שעשיתי כמה רבנים סוברים כך ואחרים אחרת).
הסיכום יכול להיות קצר יותר מן המבוא. בניגוד לשמו, ה-“סיכום” לא צריך להוות באמת “סיכום” של העבודה. שם מדויק יותר לחלק זה הוא “פרק סיום”. אין צורך לחזור ולהזכיר בסיכום את כל חלקי העבודה ואת כל הטענות שנטענו בה, מספיק להתרכז בטענות המרכזיות. בנוסף לכך הסיכום יכול לכלול תובנות נוספות שמסתמכות כבר על קריאת גוף העבודה, וכן הערות לגבי נושאים שלא נכללו בעבודה בשל קוצר היריעה ורעיונות להמשך מחקר בנושא. אין לכלול בסיכום נושאים מהותיים חדשים, ואינפורמציה חדשה. המקום לכך הוא בגוף העבודה. מבנה אפשרי לסיכום הוא המבנה הבא:
- תיאור הנושא.
- מטרת העבודה.
- טענות מרכזיות.
- כיצד הושגה המטרה.
- תחומים שלא נידונו בעבודה בגלל קוצר היריעה ושיכולים להוות מוקד למחקר נוסף.
במידה ויש נספחים, חובה לצרפם לעבודה.
מטרת הביבליוגרפיה לרכז את המקורות עליהם הסתמך התלמיד בעבודתו, ולהוות עבורו אינדיקציה שהגיע למספיק מקורות, ולמקורות מגוונים.
הביבליוגרפיה היא רשימה אלפביתית, מסודרת לפי נושאים, של כל המקורות שהפנה התלמיד אליהם בהערות שוליים בעבודה (אין צורך להפנות לעמודים הספציפיים שאליהם הפניתם בתוך המקור, אלא רק למקור עצמו).
יש לחלק את הרשימה לפי הנושאים הבאים: ספרים, מאמרים, מקורות אינטרנט ומקורות אחרים.
אין לכלול בביבליוגרפיה אף מקור שלא הופיע בהערות השוליים בעבודה.
