דוגמא-3

 In
    • וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָבָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר (פס' ג) בפסוק שני חלקים ברורים מבחינת התוכן, חלוקה שמבטאת גם האתנחתא: אמירה ותוצאה מעשית.
      גם החלק הראשון מתחלק לשניים: הפתיחה לאמירה והאמירה עצמה (חלוקה שמשתקפת בזקף). כ
      דאי להתייחס גם לשאלה מי אומר את הדברים.
    • וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת (פס' ו) האם זו קביעה או תמיהה (שאלה רטורית)?
    • דוגמה מסוף הפרק הקודם:  "וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל" (פ' י פס' כא),
      מי הבן הגדול של שם? האם שם הוא 'אחי יפת- הגדול' או 'אחי- יפת הגדול'?
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt

התחל/י לכתוב , בסיום הקש על מקש Enter לביצוע החיפוש