דוגמא 2.

פרשנים שונים מסבירים את המילים “וּדְבָרִים אֲחָדִים”  (פס’ א)

•      איסוף תשובות שונות:רש”י מביא כמה פירושים מבראשית רבה, וביניהם: דבר אחר: ודברים אחדים – על יחידו של עולם…. רד”ק מפרש: ודברים אחדים – הסכמה אחת היה להם, וכן (יהושע ט’:ב’) “ולהלחם עם יהושע פה אחד” ר”ל בהסכמה אחת… אב”ע: שפה אחת – לשון הקדש… ודברים אחדים – בעבור שתמצא מלות בשפה אחת שונות כפי מנהג המדינות.
• הבנת ההבדלים בין הפירושים:
  הביסוס בכתובים: אב”ע קושר ל”שפה אחת”, ומסביר שמדובר בהיבט נוסף של הדמיון בשפת הדיבור. הפירוש הראשון של רש”י ופירוש רד”ק מתייחסים לסוג אחר של אחדות- הסכמה, ומסבירים למה הסכימו, ההסכמה המשותפת תואמת גם את הנאמר בפסוקים הבאים, כשנועצו זה בזה ואמרו “הבה…”. הפירוש השני של רש”י דורש את המילה “אחדים” על יחידו של עולם, כלומר, כבר כאן הוא מוצא רמז להתרסה נגד ה’ שבה חטאו.המשמעות להבנת הכתובים: לפי אב”ע יש כאן הדגשה של הדמיון בלשון, אפילו הבדל בין ניבים שונים בתוך אותה שפה לא היה, מידת האחידות היא בעלת משמעות להבנת הקיצוניות שבפירוד, שלא אפשר אחריו כל תקשורת. לפי רד”ק כבר בפסוק הראשון בולטת ההסכמה ביניהם והפעולה המשותפת, אלא שזו הסכמה למטרה שלילית. לפי רש”י כל האחדות אינה אלא יצירת חזית כנגד הקב”ה, וכל ההתנהלות של בוני המגדל פסולה מלכתחילה מכל וכל.