דוגמא-3

 In
    • וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָבָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר (פס' ג) בפסוק שני חלקים ברורים מבחינת התוכן, חלוקה שמבטאת גם האתנחתא: אמירה ותוצאה מעשית.
      גם החלק הראשון מתחלק לשניים: הפתיחה לאמירה והאמירה עצמה (חלוקה שמשתקפת בזקף). כ
      דאי להתייחס גם לשאלה מי אומר את הדברים.
    • וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת (פס' ו) האם זו קביעה או תמיהה (שאלה רטורית)?
    • דוגמה מסוף הפרק הקודם:  "וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל" (פ' י פס' כא),
      מי הבן הגדול של שם? האם שם הוא 'אחי יפת- הגדול' או 'אחי- יפת הגדול'?
Recent Posts
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt

התחל/י לכתוב , בסיום הקש על מקש Enter לביצוע החיפוש