הזמנה ללמידה
שלב זה הוא המפגש הראשוני של התלמיד עם הרעיון דרכו תלמד היחידה . שלב שצריך לעורר את סקרנותו של הלומד, ללעודד מוטיבציה ולהזמין ללמידה.
דרכים לפתיחה:
קריאת שמות+שאלה- נשאל שאלה אישית שהתשובה עליה 1-3 מילים,
כל תלמיד/כל תלמיד שלישי עונה כשמקריאים את שמו.
השאלה מחוברת לרעיון של השיעור.
לדוגמה: פתיחה לבמדבר י”א- כשנקרא שמות נבקש מכל תלמיד שקראנו את שמו להגיד במילה
‘על מה אתה מתלונן הכי הרבה’?
השמעת פסוק/פסוקים מתוך אתר התנ”ך או קריאה מוטעמת אחרת– עצירה בנקודה מסוימת ושאילת שאלה
מעוררת לפני שנקרא את ההמשך.
לדוגמה: השמעת סוף פרק ב’ באיוב, פס’ י”א-יג והתחלת פסוק א’ של פרק ג’ – מפסיקים אחרי “ויקלל איוב את”-
את מה לדעתכם מקלל איוב? האפשרויות השונות שיעלו בכיתה יחדדו את הלמידה בהמשך.
שאלה מערערת- המורה מציג שאלה אמונית/רעיונית/ שאלת תוכן שמערערת על אמונות או ידע שקיים אצל התלמיד
ולאחר דיון בשאלה פונים לחפש את התשובה שיחידת הלימוד מציעה לשאלה.
לדוגמה: בראשית א’- בריאת האדם- המורה מביא מחקר גנטי המצביע על כך שהאדם והקוף דומים ב99% מבחינה גנטית
ושולח את התלמידים לבדוק בפסוקים ובפרשנים מה בעצם ההבדל בין אדם וקוף?
שאלות פתוחות, מעוררות עניין
לדוגמה: פתיחה לשמואל א’ פרק ט’- כיצד לדעתכם יבחר מלך ישראל הראשון?
כיצד אתם מציעים שיתבצע תהליך בחירת המלך? מה צריך להיות אופיו ותכונותיו של המלך?
העלאת דילמה מעשית/מוסרית
לדוגמה: שמות פרק ב’- דילמה על עזרה לאדם הנמצא במצוקה, מה המחירים שאנו נדרשים לשלם-
בחיים? בכסף? במעמד? בנוחות? מה היינו עושים?
בעקבות הדיון– מה בחר משה לעשות? מה הוא סיכן?
פתיחה מענייני דיומא, אקטואליה– בנקודה שמתחברת לרעיון של השיעור.
לדוגמה: בחירת מלך בהקשר של בחירות, דיני מלחמה מול פרשיות צבאיות,
מאבקים חברתיים מול פרשת משפטים או סוגיות בספר דברים וכו’.
חיבור אל חיי התלמיד–
לדוגמה: ישעיהו ה’- משל הכרם- האם אתם מעריכים את מה שההורים שלכם עושים בשבילכם?
אתם יודעים בכלל לפרט מה בדיוק הם עושים בשבילכם? איך נראה נער שמעריך את מה שההורים שלו עושים?
איך נראה מי שלא? איך נראים החיים שלי כשאני מכיר בכך שמישהו כל הזמן טורח בשבילי?
קטע עיתון /כותרת עיתונאית – בנושא השיעור או הפוכה לתוכן או נושא השיעור. אפשר מס’ כותרות על אותו נושא.
לדוגמה: קטעי עיתון על מנהיגות מושחתת, לקיחת שוחד, ניצול לקראת הוראת ישעיהו א’
(לצערנו כמעט תמיד נמצא מקבילות)
רעיון דומה הקשר שונה– שיר /חלק מסרט / קטע קריאה/סיפור שיש להם קשר לנושא של השיעור.
לדוגמה: שירה של רחל, עקרה, לקראת הוראת שמואל א’,א’.
לשוחח על התשוקה והחוסר של העקרה מתוך השיר ומשם לצאת ללמידת הפרק.
לוח שיתופי- בו מתבקשים התלמידים לשתף בסיפור, מחשבות או תשובות לשאלה או לנושא שמעלה המורה.יצירת ענן מילים
משחק d.t קצר שקשור לנושא.
לדוגמה: פתיחה לעמידה בניסיונות של אברהם- התלמידים עומדים במעגל צפוף,
תלמיד במרכז המעגל מתבקש ליפול אחורה ולסמוך על חבריו שיתפסו אותו.
לראות מי נתן אמון מוחלט, מי סמך רק תלמידים מסוימים ומי לא הצליח להשליך את עצמו.
מכאן לפתח דיון מקדים על אמון ואמונה ואמונתו של אברהם בה’.
משחק כדור מיד ליד– כל פעם שזורקים צריך להגיד מילה.
לדוגמה: פתיחה בלימוד ספר שופטים – מהן תכונות של מנהיג או מה אתה ממצפה ממנהיג?
משחק פותח יחידה ארוכה או ספר–
לדוגמה: כל תלמיד מקבל אירוע וצריך להסתדר לפי ‘ציר זמן’ או סדר אירועים.
לדוגמה: כפתיחה ליחידת אברהם אבינו או סיפורי יוסף, שהן יחידות מרובות אירועים.
כפתיחה לספר שמות. פתיחה כזו תגרום לעיון ראשוני בתוכן ולכתיבה ראשונית של סדר האירועים.
סרטון–
לדוגמה: נאומו של מרתין לותר קינג כפתיחה להוראת יחידת מותו של משה בספר דברים.
מה המשמעות של להביט אל הארץ המובטחת?
הצגה- הצגת דמות בפרטי לבוש (הדמות יכולה גם לעורר פרובוקציות שונות, מסרים מעוררי סערה).
ציורים/תמונות על הלוח – לבקש מהתלמידים לחבר לידע קודם או בהמשך לחבר לידע החדש. תמונה מעוררת מחשבה.
לדוגמה: תמונה של גל עצמות מאחד המחנות בשואה או של בקעת הקהילות ביד ושם כפתיח להוראת יחזקאל לז’.
מה יש לפרק להגיד לעצמות הללו?
חפץ- שמים חפץ מפתיע על השולחן באמצע הכיתה / תולים אותו מלמעלה.
לדוגמה: ויקרא י”א- להביא קורקבן נקלף וכף רגל עוף. או לחם ומצות לבמדבר ט’, פסח שני.
שאלון סקר קצר שיתחבר מאוחר יותר לנושא.
לדוגמה: מה אני עושה כשאני מגלה שטעיתי?
א. מתעלם וממשיך הלאה. ב. מטשטש ראיות שלא יעלו עלי. ג. מודה בטעות ומבקש סליחה.
כפתיח ללימוד פרק ל”ח בבראשית.
שימוש בטונציה– קריאה דרמטית של הפרק. לקרוא בטון מסוים פסוק/פרק.
שינון קבוע שפותח כל שיעור– שמות כל ספרי התנ”ך, כל הפרשות בספר שלנו, סדר הדורות מ…פשוט- לצלול ללמידה– לכתוב כותרת מסקרנת ולהתחיל…
