יצחק (בוז'י) הרצוג (1960)
נשיא המדינה האחד עשר  (2021 )

יצחק הרצוג

נולד ב-22 בספטמבר 1960 בתל אביב, שם גדל והתחנך בשכונת צהלה.
הוא בנם של חיים הרצוג הנשיא ה-6, ואורה הרצוג לבית אמב"ש, מייסדת המועצה לישראל יפה.
הרצוג קרוי על שם סבו, שהיה הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
הוא נשוי למיכל ולהם שלושה בנים.
שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין.
הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, למד לימודים אקדמיים נוספים באוניברסיטאות קורנל וניו יורק; עורך דין במקצועו.
הרצוג היה יועצם של ראשי הממשלה בעבר יצחק רבין ושמעון פרס. ב-1999 מונה על ידי ראש הממשלה אהוד ברק למזכיר הממשלה.
הוא נבחר לראשונה לכנסת ב-2003 וכיהן כחבר כנסת במשך 15 שנה (הכנסת ה-16 עד ה-20). במהלך השנים.
הוא כיהן כשר במשרדי התיירות, הרווחה, הבינוי והשיכון והתפוצות תחת ראשי הממשלה אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. ב-2013 לא נכנס לממשלה וכיהן כיו"ר האופוזיציה.
ב-2015 התמודד לתפקיד ראש הממשלה כיו"ר המחנה הציוני יחד עם ציפי לבני, אך הפסיד בבחירות לנתניהו שנבחר לראש הממשלה. הוא נותר בתפקידו כיו"ר האופוזיציה. ביולי 2017 הפסיד בבחירות לראשות מפלגת העבודה, שבהן נבחר אבי גבאי להחליפו. ביוני 2018 נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית והתפטר מהכנסת.
במאי 2021 הודיע כי יתמודד לתפקיד נשיא המדינה ה-11 של מדינת ישראל, ועמד לבחירה מול מרים פרץ. ביוני באותה שנה נבחר הרצוג לתפקיד ברוב קולות. הוא זכה ל-87 קולות של חברי הכנסת מול 26 קולות בלבד שקיבלה פרץ.

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:

קישורים:

יצחק הרצוג- אתר הכנסת

ראובן (רובי) ריבלין (1939)
נשיא המדינה העשירי  2014 

ראובן ריבלין

ריבלין, דור שמיני בארץ, נולד בירושלים בשנת 1939 ומתגורר בה כל ימיו.
ריבלין למד בגימנסיה העברית בירושלים, ובשנת 1957 התגייס לצה"ל ושירת כקצין מודיעין.
במלחמת ששת הימים לחם בחפ"ק של מפקד החטיבה מרדכי (מוטה) גור בבית-ספר לשוטרים בירושלים. חטיבה זו שחררה את הכותל המערבי.
הוא השתחרר מצה"ל כקצין מודיעין בדרגת רב-סרן, ולאחר שירותו הסדיר למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
ריבלין שימש כיועץ משפטי לאגודת הספורט "בית"ר ירושלים".  לאחר מכן שימש מנהל קבוצת הכדורגל ויושב-ראש האגודה.
היה חבר מועצת עיריית ירושלים, חבר מועצת המנהלים של "אל על", יושב-ראש המוסד לבטיחות ולגהות, חבר מועצת המנהלים של תיאטרון החאן ומוזיאון ישראל.
היה חבר כנסת בכנסת ה-12, ה-14, ה-15, ה-17 וה-19 מטעם סיעת הליכוד וכיהן בכמה תקופות גם כיושב-ראש ארגון הליכוד.
היה חבר ועדת החוץ והביטחון, ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הכנסת וועדות נוספות.
בשנת 2001, מונה ריבלין לשר התקשורת.
בכנסת ה-16 וה-18 נבחר לתפקיד יושב-ראש הכנסת.
ב-10 ביוני 2014, נבחר להיות הנשיא העשירי של מדינת ישראל.

פעילות 1 – תעודת זהות:

קישורים:

ראובן ריבלין – אתר הכנסת
ראובן ריבלין, בית הנשיא

שמעון פרס   (1923 – 2016)
ראש הממשלה השמיני –  1986 – 1984
נשיא המדינה התשיעי     2014 – 2007

התמונה מויקיפדיה

שמעון פרס נולד ב- כ' באב תרפ"ג, 2 באוגוסט 1923 בעיירה ווישנובה שבפולין בשם שמעון פרסקי.
עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1934 למד בבית-הספר החקלאי בבן שמן.
ב- 1947 החל לעבוד במפקדת ההגנה ועסק בתחומי כוח האדם ורכישת נשק. .
ב-1949 מונה לתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון לארצות הברית, שטיפלה ברכישת נשק. כששב לארץ מונה לתפקיד המנהל הכללי של המשרד. בתפקיד זה ביסס קשרים הדוקים עם צרפת וקידם את התפתחותה של התעשייה האווירית הישראלית.
ב-1959 נבחר לכנסת  וכיהן בה מהכנסת ה-4 ועד לכנסת ה-17 .
בשנים 1959- 1965 שירת כסגן שר הביטחון. היה בין יוזמי מפלגת העבודה בשנת 1967.
ב-1969 מונה לשר הקליטה, וקיבל גם אחריות להתפתחותם הכלכלית של אזורי יהודה ושומרון.
ב-1970 מונה לשר התחבורה והתקשורת. ב-1974, לאחר תקופה מסוימת בתפקיד שר ההסברה, מונה פרס לשר הביטחון בממשלתו של יצחק רבין. בתפקיד זה היה עליו לפקח על היערכותו מחדש של צה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים. לאחר התפטרותו של יצחק רבין באפריל 1977, זכה שמעון פרס במנהיגות המפלגה.
בשנת 1984 גבר פרס בראשות המערך על הליכוד, אך בשל הפרש מנדטים קטן, נאלץ להקים ממשלת אחדות לאומית ולכהן ברוטציה עם יצחק שמיר כראש הממשלה.
בין השנים 1988-1986, שימש סגן ראש הממשלה ושר החוץ בממשלת יצחק שמיר. לאחר הבחירות שנערכו בשנת 1988, הוקמה שוב ממשלת אחדות, ועד לפירוקה ב-1990, שימש סגן ראש הממשלה ושר האוצר.
ביולי 1992, לאחר הקמתה של ממשלה העבודה בראשותו של יצחק רבין, מונה פרס לשר החוץ. בתפקיד שר החוץ הוביל את "תהליך השלום" .על מאמציו ופעילותו לקידום השלום קיבל שמעון פרס ב-1994 את פרס נובל לשלום, יחד עם ראש הממשלה יצחק רבין, ויושב ראש הרשות הפלשתינאית, יאסר ערפאת.
לאחר רציחתו של יצחק רבין ב- 1995, התמנה פרס לראש הממשלה בפועל עד לבחירות.
ב-15 ביולי 2007 הושבע פרס לתפקיד נשיא המדינה.
ביולי 2014 סיים את כהונתו כנשיא .
בינואר 2016 לקה פרס בהתקף לב קל. ב-13 בספטמבר 2016 לקה בשבץ מוחי והובהל למרכז הרפואי שיבא. בבוקר ה-28 בספטמבר הוא הלך לעולמו.

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:

קישורים:

שמעון פרס, ויקיפדיה
שמעון פרס,אתר משרד החוץ
שמעון פרס, בית הנשיא
שמעון פרס, אתר הכנסת

משה קצב (1945)
הנשיא השמיני –  2007 – 2000

התמונה מויקיפדיה

משה קצב נולד בשנת 1945 בעיר יזד שבאירן.
עלה לישראל בגיל 5 ושוכן עם משפחתו במעברה שער עלייה. ולאחר מכן מעברת קסטינה שהתפתחה לקריית מלאכי.
>משה קצב כיהן כראש מועצת קריית מלאכי בין השנים 1974-1981
בשנת 1984 מונה לשר העבודה והרווחה והיה לשר הצעיר ביותר מאז קום המדינה.
לאחר התפטרותו של עזר ויצמן, נבחר קצב למועמד הליכוד לנשיאות.
בשנת 2000 נבחר לנשיאה השמיני של מדינת ישראל.
באוקטובר 2006 הכריז משה קצב על נבצרות זמנית עקב תלונה שהוגשה נגדו. עקב הודאתו והרשעתו, חוייב קצב להתפטר מתפקידו.
התפטרותו נכנסה לתוקף ב- 1 ביולי 2007.

פעילות 1 – תעודת זהות:

קישורים:

משה קצב, ויקיפדיה
משה קצב, אתר הכנסת

עזר ויצמן (1924-2005)
הנשיא השביעי –  2000 – 1993

התמנה מויקיפדיה

עזר ויצמן נולד בשנת 1924 בתל אביב. אחיינו של נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן.
בשנת 1942 הצטרף לחיל-האוויר המלכותי של בריטניה ונלחם במלחמת העולם השנייה כטייס קרב בהודו ובמצרים.
בשנת 1946, לאחר שהשתחרר, הצטרף לארגון האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) בצרפת.
בשנת 1947 היה ויצמן לאחד ממקימי השירות האווירי של ה"הגנה" (לימים, חיל האוויר).
במלחמת העצמאות השתתף ברוב קרבות האוויר, ולאחריה התמנה למפקד טייסת הקרב הראשונה.  קודם לדרגת אלוף ובשנת 1958 מונה למפקדו השישי של חיל האוויר.
במלחמת ששת הימים תפקד כראש אג"ם ובשנת 1969 פרש מצה"ל ועבר לפוליטיקה ,הצטרף ל"ליכוד" והתמנה לשר התחבורה.
בשנת 1977 התמנה לשר הביטחון בממשלתו של מנחם בגין ולקח חלק פעיל בתהליך השלום עם מצרים. בשנת 1988 מונה לשר המדע והטכנולוגיה  ולשר לענייני ערבים בממשלת האחדות. ובשנת
בשנת 1993 נבחר לנשיא השביעי של מדינת ישראל.
ויצמן התפטר מתפקידו בשנת 2000 לאחר חקירה שהתנהלה נגדו.
בשנת 2005 נפטר עזר ויצמן ונטמן בבית העלמין שבאור עקיבא לצד בנו וכלתו.

חיים הרצוג (1918-1997)
הנשיא השישי –  1993 – 1983

חיים (ויוויאן) הרצוג נולד ב-1918 בעיר בלפאסט שבצפון אירלנד.
אביו, הרב יצחק הלוי הרצוג ז"ל, כיהן כרבה הראשי של אירלנד, ומאוחר יותר כרב הראשי האשכנזי
הראשון של מדינת ישראל.
בשנת 1935 עלה ארצה, למד בישיבת מרכז הרב  ובשבי חברון ובשנת 1936 התגייס להגנה.
מוסמך במשפטים מלימודיו בארץ ובבריטניה, בוגר המכללה הצבאית המלכותית של בריטניה.
היה לוחם וקצין ב"הגנה", בצבא הבריטי ובצה"ל, השתתף במלחמת העצמאות בקרבות לפריצת הדרך לירושלים.
שימש כמנהל אגף הביטחון בסוכנות היהודית, כנספח הצבאי של נציגות ישראל בארצות הברית ובקנדה, היה אלוף בצה"ל, המושל הצבאי של ירושלים והגדה המערבית מתום מלחמת ששת הימים, פרשן צבאי של "קול ישראל" במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.
עם שחרורו מצה"ל (1962) ניהל חברות וכיהן כדירקטור בתאגידים עסקיים, עמד בראש רשת "אורט" העולמית ושימש כיושב ראש מועצת המנהלים של "הוצאת כתר". בשנת 1972 היה ממקימיו של משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות'. הרצוג כתב ספרים ומאמרים רבים בתחומי ההיסטוריה והפרשנות הצבאית, ובנושאים פוליטיים וציבוריים.
בשנים 1975-1978 כשכיהן כשגריר באו"ם, התקבלה ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות,  הרצוג קם וקרע לגזרים את נוסח ההחלטה.
נבחר לכנסת העשירית ושימש כחבר בוועדות החוץ והביטחון והחוקה, חוק ומשפט.
במאי 1983 נשבע אמונים כנשיא השישי של מדינת ישראל.
בשנת 1987 היה לנשיא הראשון שביקר בגרמניה.
חיים הרצוג נפטר בשנת 1997.

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:

קישורים:

חיים הרצוג, ויקיפדיה
חיים הרצוג, אתר הכנסת
חיים הרצוג באתר נשיאי המדינה

יצחק נבון (1921-2015)
הנשיא החמישי  –  1983 – 1978

התמונה מויקיפדיה

יצחק נבון נולד ב-1921 בירושלים למשפחה ירושלמית ספרדית.
בוגר האוניברסיטה העברית בפדגוגיה, תרבות האסלאם, השפה הערבית וספרות עברית.
עמד בראש המחלקה הערבית של ההגנה. כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה.
שימש כמזכירו של שר החוץ משה שרת, היה מנהל לשכת ראשי הממשלה של משה שרת ודוד בן-גוריון.
כיהן כראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות בתפקיד זה יזם את מבצע "ביעור הבערות", שמטרתו הקניית השכלה למבוגרים.
בשנים 1978-1965 כיהן כחבר כנסת.
במאי 1978 החל יצחק נבון לכהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל ופעל בלא לאות לגישור בין העדות בישראל בין דתיים לחילוניים, בין ערבים ליהודים.
ב-1980 היה אורחו של אנוואר סאדאת בביקור ממלכתי מרשים במצרים ובמהלך כהונתו  פרצה מלחמת לבנון הראשונה.
עם תום כהונתו בבית הנשיא, התמודד על ראשות מפלגת העבודה והיה לנשיא הראשון שחזר לחיים הפוליטיים ושימש כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, כסגן ראש הממשלה וכשר החינוך.
כתב יצירות העוסקות בשימור תרבות יהודי ספרד, ביניהן את המחזה "בוסתן ספרדי" שזכתה בפרס כינור דוד .
הדליק משואה ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל על תרומתו לעיר ירושלים.
נפטר ב- 07/11/2015.

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:

קישורים:

יצחק נבון, ויקיפדיה
יצחק נבון, אתר בית הנשיא
יצחק נבון, אתר הכנסת

אפרים קציר (1916-2009)
הנשיא הרביעי –  1978 – 1973

התמונה מויקיפדיה

אפרים קציר נולד ב- 1916 בעיר קייב שבאוקראינה בשם אפרים קצ'לסקי.
בשנת 1925 עלתה משפחתו ארצה, גדל והתחנך בירושלים. למד ביולוגיה וכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1941 קיבל תואר דוקטור.
פעל ב"הגנה" לכינונה של יחידה למחקר ולפיתוח חומרי נפץ. במהלך מלחמת העצמאות התמנה לתפקיד ראש חיל המדע בצה"ל, ולימים שימש כמדען הראשי של צה"ל.
בשנת 1949 הצטרף למכון ויצמן למדע, שם הקים את המחלקה לביופיזיקה ועמד בראשה עד לבחירתו לנשיא.
באפריל 1973 נבחר על ידי הכנסת לנשיא המדינה הרביעי. בתקופת כהונתו פרצה מלחמת יום כיפור. בשנת 1977 אירח בלשכתו את נשיא מצרים אנואר סאדאת.
כנשיא, שם קציר את הדגש על חינוך ומדע כמנוף לשגשוג כלכלי. כמו כן פעל לגיוס אנשי אקדמיה לסייע להתמודדות עם סכנת ההתבוללות בתפוצות.
לאחר תום תקופת כהונה אחת, פרש מהנשיאות וחזר לפעילות מדעית. בין השאר נטל חלק הקמת המחלקה לביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.
בשנת 1950 זכה בפרס ויצמן למדע של עיריית תל-אביב, בשנת 1959 קיבל את פרס ישראל למדעי החיים ובשנת 1961 הוענק לו פרס רוטשילד.
בשנת  2009 נפטר בביתו שבמכון וייצמן ברחובות בגיל 93.

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:

התמונה מויקיפדיה

זלמן שז"ר (1889-1974)
הנשיא השלישי –  1973 – 1963 
זלמן שז"ר נולד בשנת 1889 בעיר מיר שבבלארוס בשם שניאור זלמן רובשוב.
בצעירותו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" והמשיך את פעילותו במפלגת "אחדות העבודה". למד באקדמיה ללימודי היהדות בסנט פטרבורג בהמשך נסע ללימודים בגרמניה ולמד היסטוריה ופילוסופיה, שם עסק גם בעריכת ביטאונים ובעבודה ארגונית ציונית .
בשנת 1905 הצטרף זלמן שזר לתנועת פועלי ציון והיה פעיל בארגון קבוצות יהודיות להגנה עצמית ברוסיה הלבנה ובאוקראינה. בשנת 1911 הגיע לראשונה לביקור בארץ ישראל.
בקונגרס הציוני ה-13 בשנת 1923 נבחר לוועד הפועל הציוני. שנה לאחר מכן ב-1924עלה לארץ ישראל, ומאז תרם ממרצו לתנועת העבודה ולהסתדרות הציונית.
היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הכללית ונמנה עם צוות העורכים של עיתוi "דבר"' נמנה עם מחברי מגילת העצמאות של מדינת ישראל.
עם קום המדינה, נבחר לכנסת הראשונה וכיהן כשר החינוך והתרבות במסגרת תפקידו זה יזם את חוק לימוד חובה.  כיהן כחבר כנסת גם בכנסת השנייה והשלישית. לאחר שהתפטר מהממשלה הצטרף להנהלת הסוכנות היהודית וכיהן בה בתפקידים שונים.
לאחר מותו של יצחק בן-צבי בשנת 1963, נבחר שז"ר לנשיא המדינה השלישי של מדינת ישראל. וב- 1968 נבחר לתקופת כהונה שנייה.
שז"ר היה הנשיא הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בחו"ל. בשנת 1964 קיבל את פניו של האפיפיור יוחנן פאולוס השישי.
עסק במשך חייו במחקר, עריכה וכתיבה ובפעילות ציבורית ענפה.
שזר היה הנשיא הראשון שהתגורר במשכן הנוכחי.
זלמן שז"ר נפטר ב- 5.10.1974 ונקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים, לזכרו הוקם מרכז שז"ר לחקר תולדות היהדות.

פעילות 1 – תעודת זהות:

יצחק בן-צבי (1884-1963)
הנשיא השני –  1963 – 1952

התמונה מויקיפדיה

יצחק בן-צבי (שימשלביץ') נולד ב- 1884 בפולטבה שבאוקריאנה. למד משפטים באוניברסיטת קושטא (איסטנבול) שבטורקיה.
בתקופת העלייה השנייה, עלה לארץ וב-1918 נישא לרחל ינאית. לבני הזוג נולדו שני בנים – עמרם ועלי. בנם הצעיר, עלי, נהרג במלחמת השחרור בהגנה על קיבוץ בית קשת.
בפרעות ב- 1905 באוקראינה היה פעיל בהגנה העצמית היהודית וייסד את מפלגת "פועלי ציון".
בשנת 1907 עלה לישראל, השתקע ביפו, ארגן את מפלגת "פועלי ציון" ולקח חלק ביצירת הברית העולמית של התנועה.
היה ממייסדי תנועת השומר ובר גיורא. ובשנת 1909, ייסד את הגימנסיה העברית בירושלים. היה מחותמי מגילת העצמאות וחבר בכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפא"י.
לאחר מותו של חיים וייצמן, נבחר לכהן כנשיא השני של מדינת ישראל והיה לנשיא היחיד שנבחר ל-3 קדנציות. בן צבי חילק את חייו בין פעילות ציבורית לבין עיסוק במחקר, כתיבה ועריכה.
בן צבי חקר את מורשת העדה השומרונית ובמקביל עסק בהקמת שכונה שיועדה לבני העדה בעיר חולון.
התעניינותו העמוקה בהיסטוריה של היישוב היהודי בארץ-ישראל הניחה את היסוד להקמת המכון לחקר קהילות ישראל, ארץ-ישראל וירושלים, שלימים נקרא על שמו "יד בן-צבי".
יצחק בן-צבי נודע בצניעותו הרבה, לאורך כהונתו כנשיא המדינה התגורר בצריף עץ צנוע.
ב 23.4.1963 (כ"ט בניסן תשכ"ג),בתחילת הקדנציה השלישית, נפטר ואל מסע הלוויה שלו הגיעו המוני אדם.

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:

קישורים:

יצחק בן-צבי, ויקיפדיה
יצחק בן-צבי, אתר הכנסת