יצחק בן-צבי (1884-1963)
הנשיא השני – 1963 – 1952
התמונה מויקיפדיה
יצחק בן-צבי (שימשלביץ’) נולד ב- 1884 בפולטבה שבאוקריאנה. למד משפטים באוניברסיטת קושטא (איסטנבול) שבטורקיה.
בתקופת העלייה השנייה, עלה לארץ וב-1918 נישא לרחל ינאית. לבני הזוג נולדו שני בנים – עמרם ועלי. בנם הצעיר, עלי, נהרג במלחמת השחרור בהגנה על קיבוץ בית קשת.
בפרעות ב- 1905 באוקראינה היה פעיל בהגנה העצמית היהודית וייסד את מפלגת “פועלי ציון“.
בשנת 1907 עלה לישראל, השתקע ביפו, ארגן את מפלגת “פועלי ציון” ולקח חלק ביצירת הברית העולמית של התנועה.
היה ממייסדי תנועת השומר ובר גיורא. ובשנת 1909, ייסד את הגימנסיה העברית בירושלים. היה מחותמי מגילת העצמאות וחבר בכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפא”י.
לאחר מותו של חיים וייצמן, נבחר לכהן כנשיא השני של מדינת ישראל והיה לנשיא היחיד שנבחר ל-3 קדנציות. בן צבי חילק את חייו בין פעילות ציבורית לבין עיסוק במחקר, כתיבה ועריכה.
בן צבי חקר את מורשת העדה השומרונית ובמקביל עסק בהקמת שכונה שיועדה לבני העדה בעיר חולון.
התעניינותו העמוקה בהיסטוריה של היישוב היהודי בארץ-ישראל הניחה את היסוד להקמת המכון לחקר קהילות ישראל, ארץ-ישראל וירושלים, שלימים נקרא על שמו “יד בן-צבי“.
יצחק בן-צבי נודע בצניעותו הרבה, לאורך כהונתו כנשיא המדינה התגורר בצריף עץ צנוע.
ב 23.4.1963 (כ”ט בניסן תשכ”ג),בתחילת הקדנציה השלישית, נפטר ואל מסע הלוויה שלו הגיעו המוני אדם.
פעילות 1 – תעודת זהות:
פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:
קישורים: