יאיר לפיד  (1972)
ראש הממשלה ה14 של מדינת ישראל (2022)

יאיר לפיד (נולד ב־5 בנובמבר 1963, י"ח בחשוון ה'תשכ"ד) הוא פוליטיקאי ישראלי, ראש האופוזיציה, מייסד ויושב ראש מפלגת "יש עתיד" וחבר הכנסת מטעמה. כיהן כראש הממשלה ה־14 של מדינת ישראל, וכן כשר החוץ, ראש הממשלה החליפי ושר האוצר.

לפני כניסתו לפוליטיקה, היה סופר, עיתונאי, עורך, תסריטאי, מחזאי, פזמונאי, שחקן קולנוע ומנחה טלוויזיה. פריצתו לפוליטיקה הישראלית הייתה לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה בשנת 2013, כשהקים את מפלגת "יש עתיד" והובילהּ להישג של 19 מנדטים כמפלגה השנייה בגודלה בכנסת. מאז הוא מכהן כחבר הכנסת מטעמה. עם הקמת הממשלה ה־33 בראשות בנימין נתניהו, מונה לפיד לשר האוצר בממשלתו, והיה לנדבך מרכזי בממשלה בטרם פוטר מתפקידו לצד שרת המשפטים ציפי לבני. בכנסת ה־20 פחת כוחה של יש עתיד ל־11 מנדטים, ולפיד היה חבר הכנסת באופוזיציה החבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים.

במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת התאחדה מפלגתו עם "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ ועם "תל"ם" בראשות משה יעלון, והאיחוד בין שלוש המפלגות יצר את רשימת "כחול לבן", שהתפצלה לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. במאי 2020 הפך לפיד לראש האופוזיציה מיד עם השבעת ממשלת ישראל השלושים וחמש. כשנה לאחר מכן הוביל לפיד את הקמת הממשלה ה-36, שבתחילת כהונתה היה לפיד ראש ממשלת ישראל החלופי במקביל להיותו שר החוץ. מ־1 ביולי 2022, לאחר פיזור הכנסת העשרים וארבע, שימש לפיד כראש ממשלת ישראל עד דצמבר 2022, אז הוחלף על ידי בנימין נתניהו.

קישורים:

יאיר לפיד – ויקיפדיה
יאיר לפיד – אתר הכנסת
יאיר לפיד – משרד ראש הממשלה

נפתלי בנט  (1972)
ראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל (2021)

נפתלי בנט  נולד בחיפה בי' בניסן ה'תשל"ב, 25 במרץ 1972 נולד בחיפה להוריו ג'ים ומירנה בנט שעלו לישראל מארצות הברית.
נשוי לגילת בנט ואב לארבעה.
הוא התגייס לסיירת מטכ"ל ב-1990 ושירת כלוחם ב"צוות גיורא". לאחר שסיים קורס קצינים, שימש כמפקד פלוגה במגלן  .
בעל תואר במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1999 הקים עם שותפים חברת אבטחת מידע "Cyota". הוא כיהן כמנכ"ל החברה עד האקזיט שביצע עם מכירתה ב-2005 תמורת 145 מיליון דולר.
בנט עומד בראש מפלגת ימינה וחבר הכנסת מטעמה. מכהן גם כשר ההתיישבות.
בעבר כיהן בין השאר כשר הביטחון, שר החינוך ושר הכלכלה.
בשנים 2013–2018 עמד בנט בראש מפלגת הבית היהודי והיה חבר הכנסת מטעמה, עד שפרש ממנה והקים, יחד עם איילת שקד, את מפלגת הימין החדש ואחר כך את סיעת ימינה.
בשירותו בצה"ל היה לוחם בסיירת מטכ"ל, מפקד צוות ומפקד פלגה ביחידת מגלן. לאחר מכן היה יזם היי-טק, אחד ממייסדי חברת סאיוטה. בנוסף היה מנכ"ל מועצת יש"ע וממייסדי תנועת ישראל שלי.

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:  

קישורים:

נפתלי בנט – ויקיפדיה
נפתלי בנט – אתר הכנסת
נפתלי בנט – משרד ראש הממשלה

יצחק (בוז'י) הרצוג (1960)
נשיא המדינה האחד עשר  (2021 )

יצחק הרצוג

נולד ב-22 בספטמבר 1960 בתל אביב, שם גדל והתחנך בשכונת צהלה.
הוא בנם של חיים הרצוג הנשיא ה-6, ואורה הרצוג לבית אמב"ש, מייסדת המועצה לישראל יפה.
הרצוג קרוי על שם סבו, שהיה הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
הוא נשוי למיכל ולהם שלושה בנים.
שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין.
הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, למד לימודים אקדמיים נוספים באוניברסיטאות קורנל וניו יורק; עורך דין במקצועו.
הרצוג היה יועצם של ראשי הממשלה בעבר יצחק רבין ושמעון פרס. ב-1999 מונה על ידי ראש הממשלה אהוד ברק למזכיר הממשלה.
הוא נבחר לראשונה לכנסת ב-2003 וכיהן כחבר כנסת במשך 15 שנה (הכנסת ה-16 עד ה-20). במהלך השנים.
הוא כיהן כשר במשרדי התיירות, הרווחה, הבינוי והשיכון והתפוצות תחת ראשי הממשלה אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. ב-2013 לא נכנס לממשלה וכיהן כיו"ר האופוזיציה.
ב-2015 התמודד לתפקיד ראש הממשלה כיו"ר המחנה הציוני יחד עם ציפי לבני, אך הפסיד בבחירות לנתניהו שנבחר לראש הממשלה. הוא נותר בתפקידו כיו"ר האופוזיציה. ביולי 2017 הפסיד בבחירות לראשות מפלגת העבודה, שבהן נבחר אבי גבאי להחליפו. ביוני 2018 נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית והתפטר מהכנסת.
במאי 2021 הודיע כי יתמודד לתפקיד נשיא המדינה ה-11 של מדינת ישראל, ועמד לבחירה מול מרים פרץ. ביוני באותה שנה נבחר הרצוג לתפקיד ברוב קולות. הוא זכה ל-87 קולות של חברי הכנסת מול 26 קולות בלבד שקיבלה פרץ.

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:

קישורים:

יצחק הרצוג- אתר הכנסת

אהוד אולמרט  (1945)
ראש הממשלה השנים עשר (2008 – 2006)

התמונה מויקיפדיה

אהוד אולמרט נולד בשנת 1945 במבצר שוני שבמורדות הכרמל, בו פעל משק חקלאי בית"רי.
ב-1963, משהשלים את חוק לימודיו, התגייס לחטיבת גולני. לאחר שנתגלו בידו וברגלו, פציעות ישנות מלפני שירותו הצבאי שוחרר זמנית משירות. בתקופה זו שימש כשנה מורה ומחנך בבית-ספר אזורי ביישוב עמיקם. את שירותו הצבאי השלים סופית ב-1971, ככתב בשבועון צה"ל "במחנה", ובתחילת שנות ה-80 אף סיים קורס קצינים במילואים.
ב-1965 החל את לימודיו בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, אותם השלים ב-1968. בתקופה זו החל גם את פעילותו הציבורית, במסגרת תא הסטודנטים של תנועת חרות וכנציג הסטודנטים בוועידת המפלגה.
ב-1970 החל את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, אותם השלים כבוגר הפקולטה שלוש שנים מאוחר יותר. בתום שתי שנות התמחות, הוסמך כעורך-דין, מקצוע בו עסק מספר שנים במקביל לשליחותו הציבורית.
אולמרט נישא עם לעליזה ריכטר אותה פגש בעת היותם סטודנטים באוניברסיטה העברית ב-1970.
בשנת 1973, בהיותו בן 28 בלבד, נבחר לחבר כנסת מטעם תנועת הליכוד.
בכנסת השמינית והתשיעית היה חבר בוועדות חוקה, חוק ומשפט, הכנסת, הכספים וביקורת המדינה, לקראת הבחירות לכנסת העשירית מונה למנהל מטה ההסברה של מפלגת הליכוד
בכנסת ה-10 וה-11 היה חבר גם בוועדת החוץ והביטחון, במקביל לחברותו בוועדת הכנסת.
בשנת 1993, התמודד אולמרט על ראשות עיריית ירושלים מול טדי קולק וניצח בבחירות.
עשר שנים כיהן אולמרט כראש העיר ובתקופתו הפכה ירושלים לעיר בעלת תשתיות התחבורה המתקדמות בארץ, הוקמו כמאה בתי ספר חדשים, הוקמו שכונות חדשות ופותחו איזורי תעשיה, כמו כן הוקם מערך לטיפול בשכול עקב מקרי פיגועי ההתאבדות הרבים שאירעו בתקופה זו.
בשנת 2003 חזר לפוליטיקה הלאומית ומונה לשר התעשייה והמסחר בממשלתו של שרון.
בשנת 2005, מונה אולמרט לשר האוצר בעקבות התפטרותו של נתניהו.
עם אשפוזו של ראש הממשלה, אריאל שרון, מונה אולמרט לראש הממשלה בפועל.
בבחירות 2006 ניצח אולמרט ונבחר לכהן כראש הממשלה השניים עשר של מדינת ישראל.
אולמרט השקיע ברפורמה בחינוך,פעל לצמצום הפערים והטיפול במגזר המיעוטים, ביסס את כושר ההרתעה של ישראל, החל במהלך מדיני אל מול הרשות הפלסטינית,
שנת 2007 – שנת הכהונה השלמה הראשונה של ממשלת אולמרט – הייתה מהטובות בתולדות המדינה .
בספטמבר 2008 התפטר אולמרט מתפקידו כראש הממשלה, לאחר ניצחונה של ציפי לבני בבחירות המקדימות בקדימה.

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:  

קישורים:

אהוד אולמרט – ויקיפדיה
אהוד אולמרט, אתר הכנסת
אהוד אולמרט – משרד ראש הממשלה
 

אריאל שרון  (1928–2014)
ראש הממשלה האחד עשר (2006 – 2001)

התמונה מויקיפדיה

אריאל שרון נולד בכפר מל"ל בשנת 1928 בשם אריאל שיינרמן.
ב- 1945 הצטרף להגנה, עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 היה מ"מ חי"ר בחטיבת אלכסנדרוני, ומאוחר יותר מ"פ.
במהלך המלחמה נפצע בלטרון בקרב לפתיחת הדרך לירושלים הנצורה ועם סיום המלחמה מונה למפקד סיירת גולני, בשנת 1950 עבר קורס מג"דים ובשנים 1951-1952 שירת כקצין מודיעין של פיקוד מרכז ופיקוד צפון.
ב-1952 למד היסטוריה ומדעי המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1953 הקים את יחידה 101 שהוקמה על מנת להילחם בטרור הפלשתיני הגובר מיהודה ומשומרון והפכה ליחידת הקומנדו הראשונה בצה"ל .היחידה התמזגה עם גדוד הצנחנים 890 ושרון התמנה למפקדה. ב- 1956 התמנה אריאל שרון למפקד חטיבת הצנחנים 202 .
במבצע "קדש" שרון מפקד על חטיבת הצנחנים בסיני.
ב-1957 יצא אריאל שרון ללימודים בביה"ס לפיקוד ומטה בבריטניה.
בשנים 1958-1962 מילא כמה תפקידים:  מפקד ביה"ס לחי"ר, מפקד חטיבת חי"ר ומפקד חטיבה משוריינת, תוך שרותו השלים את לימודיו וקיבל תואר בוגר למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1964 התמנה לראש מטה פיקוד צפון , ב-1966 התמנה לראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל והועלה לדרגת אלוף.
ב-1967 במלחמת ששת הימים, פיקד האלוף שרון על אוגדת המילואים המשורינת 138 בסיני.
ב-1969 התמנה לאלוף פיקוד הדרום, שכלל פיקוד על חזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה עם מצרים.
ב- 1973 פרש מצה"ל ל"חוות השקמים"בנגב, יזם ופעל להקמת הליכוד דבר שהביא למהפך הפוליטי ב – 1977.
3 חודשים לאחר שחרורו מצה"ל, בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, נקרא כאיש מילואים כדי לפקד על אוגדת מילואים משוריינת 143הפעילות של האוגד הזו הכריעה את גורל המלחמה והביאה בסופו של דבר להסכם השלום עם מצרים.
ב-1974 נבחר לראשונה כחבר כנסת וחבר ועדת החוץ והבטחון. בסוף אותה שנה התפטר מן הכנסת וחזר למשקו כדי שיוכל להמשך ולהחזיק במינוי שלו כמפקד גייס משוריין במילואים, דבר שהיה מנוע ממנו בהיותו חבר כנסת.
ב- 1975התמנה כיועץ ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לנושאי ביטחון, ב-1977 התמנה לשר החקלאות , לחבר בועדת השרים לעניני ביטחון וליו"ר ועדת שרים לענייני התיישבות. היה חלוץ בשתוף פעולה חקלאי עם מצרים.
בשנים 1977-1981 יזם וביצע תוכנית התישבות מקפת ביהודה, בשומרון, בחבל עזה, מצפים ישובים בגליל, ותוספת ישובים בנגב וברמת הגולן. במסגרת תוכנית זו (בה המשיך כשר הביטחון, בהקמת מאחזי נח"ל רבים) הוקמו במשך 7 שנים 230 ישובים, מצפים וישובי נח"ל.
בשנת 1981 התמנה שרון לשר הביטחון בממשלת בגין וניהל את פינוי המתיישבים מסיני, פעל להעלאת אלפים מיהודי אתיופיה, שהצליחו אחרי תלאות רבות להגיע לסודן.
בשנים 1984-1996 כיהן כשר התעשייה והמסחר  והיה חבר בועדת השרים לביטחון, כיהן כשר הבינוי והשיכון ויו"ר ועדת שרים לעליה וקליטה. עם הגעת גלי העליה מרוסיה, יזם וביצע בניה רחבת היקף לקליטת העולים בכל רחבי הארץ.
ב-1996התמנה לשר התשתיות הלאומיות וחבר הקבינט המצומצם, יו"ר ועדת השרים לקידום נושאי הבדואים, מופקד מטעם הממשלה על הקמת מפעלים משותפים עם ירדן, מצרים והפלשתינים. פעיל בתהליך המדיני עם הרשות הפלשתינית.
ב-1998 התמנה לשר החוץ במקביל, המשיך לכהן גם כשר התשתיות הלאומיות.
יצא בראש משלחת ישראל יחד עם ראש הממשלה נתניהו  לשיחות על הסדר הביניים עם הפלשתינים באחוזת וואי.
בתקופת כהונתו כשר החוץ, פעל נמרצות בערוצים שונים, דרך פגישות עם ראשי הממשל בארה"ב, ראשי האיחוד האירופאי, מנהיגי פלשתינים ואישי ממשל מהעולם הערבי לקידום תהליך השלום.
ב-1999 נבחר כיו"ר הליכוד.
בפברואר 2001 נבחר לראש הממשלה של מדינת ישראל והקים ממשלת אחדות לאומית. במהלך כהונתה של ממשלת האחדות יצאה ישראל למבצע "חומת מגן" והוחל בבניית גדר הביטחון.
ב- 2003 נבחר כיושב ראש הליכוד לכהונה שנייה כראש הממשלה במהלך כהונה זו יושמה בהצלחה "תוכנית ההתנתקות" אותה יזם והגה.
ב- 2005 פרש מהליכוד והקים את תנועת "קדימה".
בינואר 2006 שקע שרון בתרדמת עקב ארוע מוחי ונפטר ב -11 בינואר 2014.

בינואר 2006

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:  

קישורים:

אריאל שרון – ויקיפדיה
אריאל שרון, אתר הכנסת
אריאל שרון – משרד ראש הממשלה

אהוד ברק  (1942)
ראש הממשלה העשירי (2001 – 1999)

התמונה מוקיפדיה

אהוד ברק(ברוג) נולד בשנת 1942 בקיבוץ משמר השרון.
ב- 1959 התגייס  לצה"ל וגויס ל"סיירת מטכ"ל", התקדם לתפקיד סגן מפקד ואחר כך מפקד סיירת מטכ"ל. פעולות שפיקד עליהן בתקופה זו: שחרור חטופי מטוס "סבנה"  , מבצע לחיסול מנהיגי הטרור הפלסטיני בלב ביירות .
במהלך שירותו ב"סיירת מטכ"ל" זכה ברק במספר העיטורים הגבוה ביותר בצה"ל.
ברק סיים  תואר ראשון בפיסיקה ומתימטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים  במהלך שירותו בצה"ל .
במלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד שריון שנלחם בגזרת תעלת סואץ.
ב- 1975 התמנה ברק לתפקיד עוזר ראש אמ"ן למבצעים.
ב- 1977 חזר ללימודי תואר שני באוניברסיטת "סטנפורד" בקליפורניה ארה"ב, עם שובו נתמנה למפקד האוגדה המשוריינת בסיני.
ב- 1982 הועלה ברק לדרגת אלוף ומונה לראש אגף התכנון במטה הכללי, במבצע שלום הגליל ב-1982 שימש כסגן מפקד הכוח העל אוגדתי שפעל בבקעת הלבנון. |
ב-1983 מונה לתפקיד ראש אגף המודיעין, ב-1986 מונה לאלוף פיקוד המרכז,  ב-1987 מונה לסגן הרמטכ"ל.
ב-1991 הועלה לדרגת רב אלוף ומונה לתפקיד הרמטכ"ל ה- 14 של צה"ל.
לאחר פרישתו מצה"ל, מינה אותו ראש הממשלה יצחק רבין לשר הפנים ולאחר הרצח, מונה לשר החוץ בממשלתו של פרס.
במאי 1999 התמודד ברק בראש תנועת ישראל אחת בבחירות לראשות הממשלה, גבר על בנימין נתניהו ומונה לראש הממשלה העשירי של מדינת ישראל.
כשנה לאחר הקמת ממשלתו, התבצעה נסיגת כוחות צה"ל מלבנון, ב- 2000 נערכו שיחות קמפ-דייוויד עם הפלסטינאים, אך השיחות הסתיימו ללא תוצאות ובעקבות זאת, פרצה אינתיפאדת אל-אקצה.
בסוף שנת 2000 הודיע ברק על התפטרותו מראשות הממשלה ופנה לעולם העסקי.
בשנת 2004 חזר לחיים הפוליטיים וששמש כשר הביטחון עד לבחירות 2013

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:  

קישורים:

אהוד ברק, ויקיפדיה
אהוד ברק, אתר הכנסת
אהוד ברק , משרד ראש הממשלה

בנימין נתניהו  (1949)
ראש הממשלה התשיעי, כהונה ראשונה (1999–1996) כהונה שניה, שלישית ורביעית(2009-2018), כהונה חמישית (2022-היום)

התמונה מויקיפדיה

בנימין נתניהו נולד בתל אביב ב-1949 וגדל בירושלים. את שנות התיכון עשה בארה”ב, שם שהתה המשפחה בשל מחקריו של אביו, ההיסטוריון פרופ' בנציון נתניהו. עם שובו לישראל ב-1967 התגייס לצה”ל ושירת כלוחם וכמפקד סיירת מטכ"ל. הוא השתתף במבצעים שונים, כולל חילוץ בני ערובה במטוס ”סבנה” החטוף ב-1972 . לאחר שהשתחרר מצה”ל השתתף במלחמת יום הכיפורים והועלה לדרגת סרן.
נתניהו סיים תואר לימודי BSc בארכיטקטורה ותואר MSc במינהל עסקים באוניברסיטת MIT בארה”ב. הוא אף למד מדעי מדינה באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת MIT.
בשנים 1976–1982 עבד מר נתניהו במגזר הפרטי.
ב-1982 מונה מר נתניהו לתפקיד הציר המדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון. ב-1984 מונה לשגריר ישראל באו”ם וכיהן בתפקיד זה ארבע שנים.
ב- 1988 הצטרף נתניהו לליכוד, נבחר לכנסת ה- 12 וכיהן כסגן שר החוץ. בשנת 1993 נבחר לראשות הליכוד וכיהן כראש האופוזיציה.
בשנת 1996 בזכות שיטת הבחירה הישירה גבר נתניהו על שמעון פרס ונבחר לראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל.
במהלך כהונתו נערכה ועידת וואי אשר בה סוכם על נסיגה מחלק משטחי הגדה ופתיחת נמל תעופה בעזה.
לאחר ההפסד בבחירות 1999, הודיע נתניהו על פרישתו מהפוליטיקה, אך חזר בשנת 2002 לכהן כשר החוץ בממשלתו של אריאל שרון.
עם כינון ממשלת שרון השנייה, קיבל נתניהו את תפקיד שר האוצר.
נבחר לראש הממשלה השלושה עשר של מדינת ישראל וכיהן בתפקיד בשנים 2009-2013.
בבחירות שנערכו ב- 2013 נבחר לראש הממשלה הארבעה עשר של מדינת ישראל  ובשנת 2015 נבחר מר נתניהו לראש ממשלת ישראל בפעם הרביעית כמו כן הוא משמש כיושב ראש מפלגת הליכוד.
בין השנים 2019-2022 לא הצליח נתניהו להקים קואליציה לאורך זמן. בין יוני 2021 לדצמבר 2022 היה יו"ר האופוזיציה בזמן כהונתה הקצרה של ממשלת בנט-לפיד. בסוף 2022 חזר להיות ראש ממשלה עד היום

פעילות 1 – תעודת זהות:

פעילות 2 – פרטים נוספים מתולדות חייו:  

קישורים:

בנימין נתניהו – ויקיפדיה
בנימין נתניהו, אתר הכנסת
בנימין נתניהו, משרד ראש הממשלה

מנחם בגין ( 1992 – 1913)
ראש הממשלה השישי  (1977–1983)

התמונה מויקיפדיה

מנחם בגין היה מפקד האצ"ל, מנהיג תנועת חירות, מקים מפלגת הליכוד וראש ממשלת ישראל.
בגין נולד בברסט ליטובסק שבפולין בשנת 1913. למד בגימנסיה הממשלתית בבריסק וב-1930 סיים בהצטיינות את לימודיו בה ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת ורשה.
ב- 1939 התחתן עם עליזה (אליציה) ארנולד. לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ראש בית"ר בפולין. עם פלישת הנאצים לפולין עזב את ורשה ומצא מקלט בוילנה שם נעצר על ידי הסובייטים שכלאו אותו במחנה ריכוז בסיביר.
ב- 1941 עם שחרורו מסיביר הוא הצטרף לצבא הפולני במטרה להילחם בנאצים.
הגיע לארץ ב-1942 והצטרף לאצ"ל-ארגון צבאי לאומי (ארגון שנלחם בשלטון המנדט הבריטי) ונתמנה למפקדו בשנת 1943, הוא הנהיג את המאבק נגד המנדט הבריטי עד לקום המדינה.
ב-1948 בגין היה על סיפון האלטלנה, אנייה שנשאה מעפילים ונשק לאצ"ל, והופגזה מהחוף על ידי אנשי "ההגנה" . בגין, נאמן לתחושת האחריות הממלכתית, אסר על אנשיו להגיב ובכך למעשה מנע את תחילתה של מלחמת אחים. באותה
שנה, בקיץ ייסד בגין וחברי האצ"ל את תנועת החרות,  תנועתו הייתה באופוזיציה.
ב -1952 עמד בראש המתנגדים להסכם השילומים עם גרמניה לפיצוי ניצולי השואה . בגין ראה בהסכם מתן לגיטימציה לגרועים שבאויבי ישראל מעולם, ובגידה בקורבנות השואה.
ב1967- הצטרף בגין לממשלת האחדות הלאומית על רקע המתיחות והחרדה ערב מלחמת ששת הימים.
ב- 1973 בגין הקים את הליכוד ועמד בראשו. בבחירות של 1977 נבחר בגין כראש ממשלה. בחירה זו הייתה מהפך פוליטי במדינה.
באותה שנה הגיע נשיא מצרים, אנואר סאדאת , לביקור היסטורי בישראל.
הסכם השלום בין המדינות נחתם שנה מאוחר יותר, ובכך היה בגין למנהיג הראשון שחתם על הסכם שלום עם מדינה ערבית.ב-1978 מנחם בגין, יחד עם נשיא מצרים סאדאת, זכה בפרס נובל לשלום על הסכם השלום עם מצרים.

ב-1981 ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-10, הורה בגין על הפצצת הכור הגרעיני העיראקי בבגדד.
בעקבות הסלמה בגבול הצפון, קיבלה הממשלה בראשות בגין את ההחלטה לצאת ל"מבצע שלום הגליל".
המבצע היה אמור להמשך ימים ספורים אך הפך למלחמה ממושכת ורבת נפגעים – מלחמת לבנון.
ב- 1983 בעקבות מות אשתו עליזה, ושבור מאחריותו לאבידות במלחמת לבנון הודיע בגין על התפטרותו מראשות הממשלה: "איני יכול עוד", אמר.
ב-9 במרץ 1992, ד' באדר ב' תשנ"ב, נפטר מנחם בגין  בתל אביב, בגיל 78.  ונקבר בהר הזיתים בירושלים .
לזכרו הוקם מרכז מורשת מנחם בגין.