מפגש תשיעי. 8.1.20

שיתופים :

  • ראיתי את הבת שלי מטפסת על השיש . אמרתי לה איזה יוזמה יפה כדי להשיג את מה שאת רוצה.
    היא התרגשה נורא ונתנה נשיקה אבל באמת רציתי לומר לה ביקורת .

צריך לשאול את עצמנו מה הבעיה במה שהיה. חוק צריך להיות מובן.
לטפס על השיש זה בעיה ? כי ?

‘חשבתי לעצמי שאם מטפסים על שיש צריך לנקות אחר כך כי אוכלים על זה’.

  • הבת שלי עושה גלגלון. אז איך אני מפרגנת לה?
    לא ואוו. לא מדהים.. רגע.. ‘איזה יופי לראות איך התקדמת מפעם קודמת’.

איך תדעו שהגעתם לרמת הדלי למה הכי גבוה?
כשתגידו, אבל רק תגידו “אני כועס”. בלי סערת רגשות ובלי להקטין את האדם שלידך.

  • מורה מתקשר בשעה 8:15 למנהל ומודיע שיש לו ניתוח להורדת שומה ולא יבוא היום.
    ויש לו 8 שעות במערכת…
    המנהל אמר לו תשמע זה לא תקין ולא באמת יש מה לעשות עם זה עכשיו.

אם המטרה היא להוכיח או לפרוק אז אפשר לומר את מה שעובר לך בראש.
אבל אם המטרה היא למנוע את זה לפעם הבאה אז צריך לחשוב מה עושים עם זה שהוא כזה מפוזר.
ובודק מתי הוא כן מצליח להתארגן. אם מנהל מאבד עשתונות אז זה בעיה.
הוא צריך להרגיש צער וחרטה, ולא עלבון ופגיעה.
אם הוא יחוש לא נעים בגלל פגיעה בערך זה יגרום להתגוננות ורצון להחזיר ולא יביא לתיקון ושינוי.
אם אומרים משפט כמו “אי אפשר לסמוך עליך” זה עלול להיות מסוכן.

  • היום היה ביקור של הפיקוח והתלמידים לא השתתפו ולא פרגנו.
    לאחר הביקור המורה אמרה להם שהם לא שיתפו פעולה כראוי.
    שיגיעו בזמן ויביאו ספרים.

מה המטרה של הנזיפה בכיתה?
שישימו לב שאם יש בכיתה בחינה מסוימת צריך לעשות מאמץ כדי להיות טובים.
צריך לחשוב כיצד מתוכננים לפעם הבאה, יט אלוויס פרפר יו פור דנקסט.
צריך לעשות איתם תיאום ציפיות כדי שהם יבינו את המצופה מהם.
אם רק ביקורת תאמר זה לא יעזור.

 

מהו אימון אישי?

תומאס לנר חשב לעצמו שאם האימון בספורט יכול להביא את המתאמן לביצועים הטובים ביותר בזמן הקצר ביותר,
אז גם אנשי עסקים ומנהלים במגרשים שונים ולא רק ספורט הם גם משהו שצריך לאמן אותו ולעזור לו.
והוא לקח טכניקות של ספורט והתאים אותם לשדות השונים.

מחקר מוכיח שאם משקיעים באימון על כל דולר מקבלים 7. פי 7 רווח.

הקאוצ’ינג הוא תהליך ממוקד ליצירת תוצאות משמעותית בזמן קצר.

שלב ראשון הוא הגדרת החזון – תמונה עתידית מיטבית.

שלב שני זה הגדרת המטרה.

שלב שלישי מהם הצעדים להגדרת המטרה.

המטרות יכולות להיות בכמה תחומים:
אינטלקטואל ויכולת למידה, ערכים, העצמת האדם עצמו. אלו המטרות העמוקות של כל המטרות.

קאוצ’ינג עוזר בחלקים שהם לא עובדים.

כיום אנחנו נמצאים בשיא שינוי של חוסר תיאום מטרות בין תלמיד למורים והורים.
הרבה תלמידים יגידו שהיום מיותר ללמוד ולכן צריך את האימון אישי.

מבנה התהליך :
הכרות מעצימה.
חזון וערכים.
הגדרת מטרות.
תחילת עבודה להשגת המטרה.

לכן השאלה ‘מה המטרה‘ חוזרת על עצמה הרבה.
‘מה את מבקשת?’ מה נחוץ לך היום ?
אם יש מטרה אפשר להתייחס לבקשות של המטופל ומהן ליצור תהליך התקדמות.

שיחה אימונית יכולה להיות 7 דקות עד 60 דקות.

כל פגישה אימונית תהיה כך: עידוד +

5 דקות. יצירת קשר. מה שלומך בקשר לאימון ?

5-10 דקות. מיקוד. מה המטרה . על מה עובדים היום. על מה מתאמנים. מה אתה מבקש.

30 דקות. חקירה. להקשיב לשקף ולשאול שאלות.

אם אין מטרות , אם האימון לא עובד , עוברים להעצמה עד שהאדם מרגיש מעודד לעשות.

סיכום : תובנה, פעולה, ועיצוב הפעולה. מה התבהר לך.

למשל : נמנעתי כי לא חשבתי שאני יכול מסוגל, ועכשיו אני רוצה לכתוב, ואעשה את זה ב… עם… ואני צריך כדי ..

בכל שיחה ואינטראקציה,  אפשר להקשיב ולשאול שאלות, ובכך להיות מאמן.

תזכורת לסוגי הקשבות :

הקשבה לנאמר. הקשבה למעבר .

הקשבה לפרדגימה- תבנית חשיבה. סכמה.

כל החשיבה שלנו בנויה על תבניות. מודל אפרת , ובתוך זה הפרשנויות שלנו הן סמכות שחוזרות על עצמן.
אי אפשר כל פעם להתלבט על הכל.

קמתי מאוחר – לאן איחרת?
אם אין לאן למהר באותו יום למה חייב לקום מוקדם?

2 סוגי פרדיגמות: מקדמות ומעכבות.

אם זה עובד אל תיגע. הבדיחה מספרת על בן ששאל את אבא שלו האם השמש זורחת במזרח או מערב?
ענה לו האבא לא יודע אבל אם זה עובד אל תיגע.
“אני מתה מעייפות ולא מסוגלת יותר” – בא נעבד על זה.
“אני נהנית לקום מוקדם ולנצל את היום” – אל תיגע.

פרדגימה עלולה להיות גורם מעכב ומגביל. אבל רק אם יש סבל האדם ירצה לעבוד על זה.
מחשבה אופטימית היא מקדמת בדרך כלל, כי גורמת לפעול ולעשות.
הפסימי הוא אדם שחווה אכזבה, ולכן מגן על עצמו, ואם יבין את זה הוא יכול לשנות את זה.

לפני שנים רבות אנבאלה הגישה בקשה למילגה וזכתה להתפתעה.
לפני כמה שנים היא שאלה את מי שנתנה את המילגה למה זכתה? כי את היחידה שניגשת..

אמונות טפלות זה סוג של פרדיגמות. אני יוצר הקשרים בין התנהגות לתוצאה.

נדמה לנו שכלום יותר טוב מקצת.
ולכן אנחנו לא עושים ספורט – כי אין לנו זמן לרוץ שלוש שעות ומקלחות ומנוי לחדר כושר.
וכו. ואם רק תעלי במדרגות תמיד? אה זה לא ספורט.. עדיף לקבל 0 מאשר 60 במבחן.

אנבאלה רצתה באימון לאזן את החיים עם העבודה. ‘
מה היית עושה אם היה לך זמן פנוי’?
סתם לשבת לראות טלויזיה.
אז בשבילך פנאי זה סתם.
זו פרדגימה – שפנאי זה סתם.
והפרדגימה החדשה שפנאי הוא זמן של מנוחה והרפיה שגם טוב לחיים.

תרגול: התנסות בתהליך אימון אישי עם הקשבה לפרדיגמות.

מה למדנו:
לזהות מהן הפרדגימות שעולות תוך כדי המטרה שהאדם רוצה להשיג?
לשאול סוגי שאלות שמחפשות עוצמות ומה עובד. ושאלות שמחפשות מה יכול לעבוד.
כל דוגמא שאדם נותן היא דגימת דם. אז אפשר ממנה ללמוד על התפיסות וכל מה שקשור בזה.
לזהות חזון. ליצור פעולה שיכולה לשרת את זה. לתמוך את התוכנית פעולה.
שינוי פרדגימה מאפשר שינוי בהתנהלות.
כדאי לשאול את המנחה כדי לשמור על המתאמן מפני פגיעה בתחושת הערך.
ללקט אמירות ותובנות ולמצוא בהם טמות – סכמות של האדם.

 

Start typing and press Enter to search